חייבת לפרוק מי שיש לה עצה חכמה-מוזמנת :) אני מגיעה ממשפחה בלי הרבה כסף, גם אם היה להם לא היו נותנים לי מעולם לא לקחתי, תמיד הסתדרתי בכוחות עצמי מה גם שהיחסים שלי איתם מעולם לא היו טובים. בעלי מגיעה ממשפחה מלוכדת, משכילה יחסית, והוא עובד כעצמאי ומרוויח הרבה על החתונה הוא שילם על ירח הדבש הוא שילם על הבית שאנחנו גרים בו עכשיו הוא שילם אני לא הבאתי איתי שקל אבל הבאתי 3 ילדים הקטנה בת כמה חודשים ומאז שהיא נולדה אין לי הרבה זמן לאחים שלה בעלי לעומת זאת יכול לשבת איתם שעות, להקריא להם, ללמד אותם, לשחק איתם כי אין לו אף אחד על הראש אין לו תינוקת שתבכה לו כי היא תמיד איתי וגם אם אני מבקשת ממנו "תחזיק אותה שניה שאני אלך לשירותים" הוא יעשה פרצוף של חוסר שביעות רצון לפני שהוא לוקח אותה ממני אני לא יכולה לשבת על הילדים בכיף ולשחק כי אם היא תתחיל לבכות אני אצטרך ללכת אליה ולעזוב אותם אני רואה את זה והלב שלי כואב שהם יזכרו שרק אבא שלהם לימד אותם ושיחק איתם ואמא לא כי היא הייתה עסוקה כל הזמן בתינוקת ולמה הזכרתי את עניין הכסף? כי אני מרגישה שיש לו סוג של התנשאות עלי מכל הבחינות ואני , אולי זה נובע מחוסר ביטחון שלי, מרגישה שאני הולכת ונבלעת ... לפני כמה ימים הוא היה חיובי לקורונה, סגר את עצמו בחדר כמה ימים הייתי שמה לו ארוחות מחוץ לדלת טיפלתי בשלושת הילדים לבד ימים שלמים וזה היה קשה! ואז הוא יצא מבידוד, גיליתי שאני חיובית והוא אפילו לא טרח לקחת ממני את התינוקת כדי שלא אדביק אותה אלא ניצל את ההזדמנות להיות עם הילדים ואפילו לא פרגן לי מולם , כשאמרתי לו שדאגתי לו והכנתי לו אוכל הוא אמר "מה את עפה על עצמך, זה לא שהכנת לי במיוחד" וכל זה כשהילדים שומעים אולי זה בראש שלי, אבל אני מרגישה שהוא מתהלך בבית כמו "בוס" , הכל שלו, הוא חופשי ואני מקורקעת לבית כי אני חייבת לטפל בתינוקת ואני אפילו לא מקבלת מילה טובה אם אני מעירה לו ואומרת לו "הילדים שומעים אותך, למה אתה מדבר ככה"? הוא יכול לקום באמצע האוכל וללכת ולעזוב אותנו לבד הוא מתנהג איך שהוא רוצה ונמאס לי ואני ? לא הבאתי איתי כלום. לא הבאתי כסף, אין לי על מה להרים את האף אני מרגישה כלום ושום דבר גם ההורים שלו מאוד מעורבים בחיים של הילדים ברמה כמעט יומיומית ההורים שלי יכולים לעבור חודשים עד שהם יגיעו לבקר וגם פה, הוא והמשפחה שלו נותנים את הטון הייתי צריכה לפרוק ... לא ברור לי מה לעשות עם זה כרגע ....🤔

נשמע שס"הכ בעלך עושה הרבה ומביא המון לזוגיות הזאת זה שהוא משחק עם השני ילדים שעות לא ברור מאליו בכלל. נשמע מהפוסט שיש לך משהו עמוק ולא פטור עם עצמך המון רגשי ותסביך תנסי ללכת לטיפול לייעוץ

גם לך יש תפקיד מאוד חשוב תאמיני לי להיות אמא ל3 ילדים זה חתיכת תפקיד

זה שהוא עושה הרבה בבית לא אומר מעיד על איזה אדם/בעל הוא. ההפך, ממה שכתוב כאן עולה שהוא מתנהל בתוך הקשר כפי שהוא מוצא לנכון מבלי להתחשב בצרכים/רצונות שלך. לבלות רק עם הגדולים ולעשות פרצופים כשמבקשים ממנו להיות עם הקטנה- לא תקין בעיני. יכול להיות שיש כאן פער ביחסי הכוחות בקשר, כמו שאת כתבת, ויכול להיות שהתקשורת שלכם לקויה ומצריכה עבודה. אבל להרגיש כלום ושום דבר בקשר זה דבר נוראי ולאף אחת זה לא מגיע. אני הייתי יושבת איתו ופותחת הכל, מדברת על התחושות שלי בתוך הקשר ולא שמה דגש על הדברים הטכניים. אם לא עוזר אולי טיפול זוגי.

קודם כל שולחת לך חיבוק ענקי וכוח לא קל להיות עם שני ילדים ותינוקת אני מבינה אותך. אבל דבר ראשון יש חוסר ביטחון עצמי אנחנו קעקרות בית יש לנו תפקיד מאוד חשוב פשוט את עבודת בעבודה 24/7 בלי הפסקות או זמן אוכל בלי חופש מחלה בלי ימי מחלה אין לך זמן כל היום את בעבודה ופעילה אז מי עובד יותר קשה? את המלכה ואת לא צריכה להבי שום דבר ולא לשלם שום דבר הוא הגבר הוא המפרנס העיקרי ואם האישה רוצה לעזור אז זו בחירתה והיא לא חייבת. עוד דבר אם את מרגישה שהבעיה אצלך אז לרוב ההרגשה שלך נכונה וממליצה לך להתיעץ עם פסיכולוג כך שתביני המצב שלך לפעמים אנחנו לא מבינות מה עובר עלינו. בקשר לבעלך נשמע שהוא עוזר אבל יש לו גבול שהוא לא יכול לטפל בשלושתם גם אם זה לדקה.

רנה- מבחינתו זה לא תפקיד ואם אגיד לו את זה הוא יצחק עלי

שירה-נכון, מבחינתו להיות רק עם הגדולים מרגישה שהוא לא זקוק לא לי ולא לתינוקת אנחנו מיותרות פה

לא מתחברת למשפט הבעל עוזר. אבל יודעת שזה מקובל אצל הרבה אנשים, גברים ונשים, שהגבר מפרנס והאישה בבית והוא עוזר לפעמים. אך גם אם זה המצב- שיעזור באמת ולא איך שנוח לו!! לילדים לא מגיע זמן איכות עם אימא? לילדה לא מגיע זמן איכות עם אבא? לאמא לא מגיע קצת זמן לעצמה או לדברים פשוטים (כמו פיפי) מבלי שהבעל יעשה פרצוף (והוא יכול להיות עם שלושתם - הוא לא חייב להפעיל את שלושתם בו זמנית אך לעשות נגיד לגו עם הגדולים בזמן שהקטנה בידיים שלו או שוכבת על משטח פעילות לידו, את זה הוא לא יכול לעשות. יש עוד מלא דברים שניתן לעשות עם שלושתם)? לדעתי הוא ממש לא עוזר אלא עושה מה שנכון בעניו. אם היה עוזר היה נמצא איפה שצריך אותו ולא איפה שמתאים לו. ייתכן והתחושות שלך הם שלך ויכול להיות שהן נוצרו בגלל בעלך, או שילוב של השניים. אני מאמינה שזוגיות בריאה וטובה אנחנו משתפים את בן/בת הזוג ברגשות שלנו והצד השני אמור לעזור כמיטב יכולתו. אני גם באתי לקשר בלי כלום, לא כסף, חא משפחה תומכת, לא כלום. וגם אני הרגשתי את החוסר שוויוניות הזו בהתחלה אבל דיברנו על זה- אגב, הרבה שיחות נעשו ביוזמתו של בעלי שרע שאני קצת בדאון ושאל והתעניין. דברי איתו פתוח. ואחזור על זה שוב- לאף אישה לא מגיע להרגיש כלום . את תשיארי עם ההרגשה הזו. ואגב,

הוא עושה המון בבית אבל לדעתי הוא עושה מה שנוח לו אם אני אגיד לו את זה הוא יבטל את מה שאני אומרת ויגיד שזה שקר לא ככ בא לי לדבר איתו , התחלתי לא לאהוב שיחות איתו, אני לא אוהבת את עצמי בשיחות איתו

התחלת וסיימת במשפחה שלך. לדעתי כרגע במקום לבחון את מעמדך מול בעלך. תתמקדי במשפחה שלך. אולי תדברי איתם על כך שלא מעורבים מספיק. או שתפתרי את היחסים איתם.אם את חושבת שאין מה לפתור תשחררי את המחשבו. הקשות שיש לך על העבר איתם. אני כרגע מניחה את כל מה שרשמת עם בעלך בצד כי לפי מה שכתוב את לא מעריכה את עצמך. אם תעריכי את עצמך הכל ישתנה. תצאי לעבוד תתחילי לעשות כסף תחסכי תלכי ללמוד תפתחי את עצמך. אף פעם לא מאוחר. נותנת לך את העצה הזאת כי אני גדלתי במקום דומה לשלך. אבל אף פעם אף פעם לא נתתי לעצמי להרגיש פחות טובה מהאחר.

את לא הבאת כסף אבל את הבאת את הילדים לעולם ואת זאת שגידלת אותם בבטן במהלך ההריונות, זה שהוא מביא משכורות יפות זה ממש לא סיבה להתנהגות שלו, הוא מתנהג ממש כמו ילה וזה יכול להימשך ככה

לדעתי- יש מצב שהוא פשוט לא מתחבר לגיל הזה של הקטנה אני מתכוונת.. גם בעלי פחות מתלהב מהתינוקת שלנו ו הגדול מתלהב יותר.. משחק איתו יותר ונותן לו יותר תשומת לב.. אבל זה לא אומר שאני רק עם התינוקת והוא רק עם הגדול ממש לא!!! אני משתדלת לתת לגדול את מלוא תשומת הלב תוך כדי שאני איתה.. ואם יש 10 דקות שהיא רגוע בעגלה אני מפנה את תשומת הלב אליו אפילו אם אצטרך באמצע להתפנות אליה.. גם 10 דקות זה מעולה!!!! השאלה מה ההרגשה שאת נותנת לגדולים כשאת ״מפסיקה״ את המשחק איתם באמצע.. ולגבי בעלך ממש לא מסכימה עם זה שאם הוא מכניס את הכסף אז הוא הבוס!!! את צריכה להסביר ולתת את ההרגשה שאת מלכה!!! לא פחות מזההה! אמא שמגדלת 3 ילדים בבית היא מלכה! ומגיע לה את כל הכבוד בעולם באמת! גם בעלי הוא זה שמכניס את הכסף בבית ולרגע אני לא חושבת להרגיש שהוא הבוס.. נראלי את צריכה לחדד אצלך את הביטחון עצמי שלך!! להזכיר לך שמגיע לך עצם היותך את.. מגיע לך בענקקק!!! זה מה שאני עושה עם עצמי כשמקהלת פחות פירגון מבעלי.. עפה על עצמי(זה נשמע מצחיק אבל עושה לי טוב) כבר יש את המשפט הקבוע- ״אם אין אני לי מי לי״ אז כן מפרגנת לעצמי ואומרת לעצמי כמה שאני אלופההה!! וזה עוזר ממליצה לך לנסות❤️

דעתי האישית שהרוב נובע מחוסר ביטחון אצלך, בגלל שאת כל הזמן מתעסקת במה שבעלך הביא מבחינה כלכלית ומה שהמשפחה שלו מביאה מבחינה כלכלית ועזרה פיזית וחום ואהבה לילדים, לעומת מה שאת והמשפחה שלכם הבאתם וזה מה שגורם לך לתחושה הזו תלמדי לקבל אני לא חושבת שבעלך והמשפחה שלו עושים את כל זה ונותנים לך את ההרגשה שהם יותר שווים או משהו כדי להקטין אותך הם באמת עושים את זה מהלב, כי זו המשפחה שלהם אני מבינה מאיזה מקום את מרגישה יותר נחותה אבל לדעתי זה נטו אצלך בראש ואת צריכה לעבוד על הביטחון העצמי שלך כי ׳נפלת׳ על משפחה מאוד חמה ואוהבת ודואגת גם זה שאת אומרת שהמשפחה שלו היא נותנת את הטון, לדעתי הם פשוט עושים את זה מאהבה ולא ממקום של כפייה תעבדי על עצמך, אם צריך טיפול זו לא בושה. אני גם נמצאת בזוגיות שהמשפחה של בעלי יותר חמה ותומכת לעומת המשפחה שלי שבקושי מראה עניין וגם לי בהתחלה היו את המחשבות האלה אבל בסוף הבנתי שהם באמת דואגים ורוצים לעזור ולתמוך ולא להשתלט. בנוסף, את יכולה להציב את הגבולות שלך עד איפה את נותנת להם להיכנס בחיי המשפחה שלכם. לגבי הטיפול בילדים, יכול להיות שבעלך קצת נרתע או חושש לטפל בתינוקת כל כך קטנה, הייתי מנסה לקרב אותו אלייה במעשים ולא במילים. כשהיא איתך לשבת לידו ביחד איתה ולקרב אותו אלייה כל פעם קצת עד שהוא ירגיש בטחון עם התינוקת.

לקחת עזרה ביביסטר לתינןקות ולהיות עם הילדים

BB אני מפרגנת לעצמי כי באמת אין מי שיעשה את זה אבל אין ספק שיש לי בעיה בהערכה עצמית

ובאמת הוא לא מתחבר וקשה לו מאוד עם גילאים כאלה קטנים גם עם הבת האמצעית הוא התחיל להתחבר רק לקראת גיל שנתיים וחצי , אולי 3

אני יכולה להגיד שבתור מישהי שהגיעה לנישואין עם יותר כסף מבן הזוג, אני בשום אופן לא הייתי רוצה לתת לו הרגשה שיש לי יותר זכויות בבית או בקשר בגלל זה. יש לנו הרבה שיחות על זה, במיוחד לקראת הלידה, וזה בעיניי משהו שצריך לדבר עליו. גם המשפחות של שנינו מעורבות בשיח הזה (במסגרת הגבולות שנוחים לנו). בכל אופן אתם שווים בקשר. אני לא יודעת אם תחושת חוסר השוויון מגיעה ממך או ממנו (או משניכם) אבל זה משהו ששווה לברר ולהבין. בכל אופן זה שמדבר אלייך בזלזול ליד הילדים ממש לא תקין. וגם זה שקם והולך באמצע ארוחה כי לא מוצא חן בעיניו, זה מראה בהחלט על זלזול וזה לא משנה אם זה בגלל הכסף או לא. אני מבינה שכבר לא קל לך מולו ואת מרגישה שאין עם מי לדבר. מה עם טיפול בשבילך? שתוכלי לעבד את הרגשות שלך ולהגיע להחלטות איך לשפר את איכות החיים שלך.

תתחילי להעריך את עצמך יותר ואז זה גם יחלחל אליו אוטומטית ואולי אפילו שנה הבאה תרשמי ללימודים אם זה מה שיעזור לך להרים קצת את הביטחון העצמי. אפילו לא חייב תואר אפשר גם לימודי תעודה, הנדסאי או משהו כזה. ותתחילי להישמע יותר דעתנית וחזקה ופחות בצד הנפגע או חלש (כמובן בטאקט וברוגע שלא תריבו בגלל זה) פשוט, אל תתני לקטע של הכסף או ההשכלה לקבוע את המעמד שלך תהי מוערכת בעיני עצמך והסביבה תעריך אותך בהצלחה

סתיו אהבתי את התגובה!

💜

סתיו, לגבי טיפול זה משהו שאני שוקלת לעשות. לגבי השוויון בינינו- יכול להיות שאני חסרת ביטחון וזה נובע רק ממני בעלי מעולם לא אמר לי אל תקני הוא נותן לי לקנות הכול, כל מה שאני צריכה ולא מתחשבן איתי לפעמים יש מצבים שאני רוצה משהו שלדעתו מיותר ואז הוא יכול בכיף לזרוק לי משהו בסגנון " כשתתחילי להרוויח כסף תקני את זה" הנושא הזה של "כל הכסף הזה שלי" עלה פעמיים בכול שנות הנישואין שלנו ותמיד זה היה חלק מריב כסאח אין לי הגבלות אבל עדיין אני מרגישה נחותה אני טיפוס שאוהב שידו על העליונה , יש לי המון אגו והבעיה שגם הוא כזה בהתחלה מאוד החמיא לי להיות האישה הזו שהוא לוקח תחת חסותו ... היום עם 3 ילדים זה לא שם אותי במקום טוב

כן אני ממש מבינה. זה אחלה שהוא לא מגביל אותך כספית וזה חשוב, אבל אם הוא נותן לך להרגיש ״חייבת״ לו, או שיש לו את המילה האחרונה בהחלטות בגלל הכסף, בעיניי זה לא בריא. נשמע שיש פה דברים שבאים ממך, אבל שבעלך כן תורם לזה באמירות מדי פעם. כלומר אולי שניכם באיזשהו מקום מרגישים שהכסף מקנה לו זכויות. יצא לכם לדבר על הנושא לא מתוך ריב? אלא לשבת ולדבר על מה שאתם מרגישים סביב העניין? בכל מקרה טיפול יכול לעזור בעיניי. בסופו של דבר את עצמך את יכולה לשנות אבל לא אותו. אז יכול להיות שבמהלך טיפול תגיעי למסקנות אבל הוא לא יהיה שותף להן. אני חושבת שזה עדיין חשוב כי תדעי יותר טוב מה את רוצה ותוכלי לקחת יותר שליטה על החיים שלך.

אני יכולה להגיד לך שכל בחורה כמעט לא מביאה איתה כסף נו ו ? זה אומר שאת פחות ? עצם זה שאת מטפלת ללא הפסקה בילדה הקטנה וכמו שנשמע ללא עזרה זה כבר להצדיע לך. תעריכי את עצמך ❤️ הכל מתחיל מההרגשה הפנימית שלך