הבת שלי בת 3 וחצי לא סופרת אותי ממש ככה!!! לא מקשיבה לי שאני מבקשת משהו ואם אני מסרבת לבקשות שלה היא יורקת,מקללת ומרביצה. אני מסבירה לה שלא מקללים ובטח שלא מרביצים ועדיין זה לא מזיז לה היא ממשיכה בשלה... לעומת זאת כשנמצאת עם אביה היא הילדה הכי טובה בעולם. קשובה,משחקת איתו,לא בוכה על כל דבר וגם לא מרביצה לו אם הוא לא נענה לבקשתו. אם עכשיו היא מתנהגת אליי ככה מה יהיה בהמשך? האם אני צריכה להיות יותר קשה ולהעניש? אשמח לעצות מניסיון

אז תעשי שיחה עם בעלך ותשאלי אותו איך הוע מגיב לכל מיני מצבים. תהיו בקו אחיד מולה.

לא חושבת שמישהי יכולה להגיד לך להיות קשה/להעניש את הבת שלך. זה כנראה יותר מורכה מ''לא מקשיבה.. יורקת..." וכו'.. יש פה עולם ומלואו מתחת לפני השטח

לולי,הוא מתנהג רגיל. בדיוק כמו שאני מתנהגת. ומשום מה היא מרשה לעצמה להתנהג אחרת

היא מעולם לא התחצפה אליו וכל דבר שהוא מבקש ממנה היא ישר עושה?

בול כמו אצלי !

לשים בפינת חשיבה במיטה להגיד לה שהיא לא יוצאת עד שהיא נרגעת היא תבכה , תגידי לה שתיגשי אליה עד שהיא תרגע כשהיא נרגעת תגשי אליה, תסבירי לה מה היא עשתה שלא בסדר לי ככה זה עבד

לולי,מאוד נדיר שהיא מתחצפת אליו או מרביצה.

השאלה איך הוא מתנהג כאשר היא כן עושה את זה לו.. אולי הוא ישר קוטע את זה ולכן היא לא עושה את זה איתו יותר

אביה,ניסתי מחמיר עוד יותר את המצב. אין עם מי לדבר,פשוט אין

לולי,הוא אומר לה שזה לא מקובל עליו ומכניס אותה לחדר שלה לעונש. היא בוכה בחדר ונרגעת רק עם מוצץ

ואת גם עושה את זה? ה''עונש'' שלו מקובל עלייך גם? לא אכניס פה את דעתי האישית, אבל כן אגיד שזה ממש ממש ממממממש לשוב ששניכם תנהגו ב-ו-ל באותו האופן אליה. ממש בדיוק. וגן תגבו אחד את השני המידת הצורך.