ארזתי דברים חשובים לי ולילדים אני עייפה אני כבר לא יכולה להתמודד איתו יותר זה נהיה משחק ילדים בינינו, מי עושה יותר מהשני, מי מצליח להתעצל יותר ולשים על השני פס ניסיתי לתת לילדים שלי את אבא שלהם ולא לגרום להם לחוסר אבל אני לא מצליחה יותר אין בינינו כבוד אין אהבה ובטח לא משיכה אני בת 26 יש חיים שלמים לפניי אני לא רוצה לחיות ככה אני עוזבת אותו אני מכניסה את הראש לחובות שאני לא יודעת איך לצאת מהם אבל אני לא יכולה להמשיך לבכות כל יום ההריון הזה עובר לי כמו סיוט כבר תקופה מאוד ארוכה שאני לא מפסיקה לכעוס על עצמי על הבחירות שעשיתי איך לא ראיתי מי עומד מולי? איך לא ראיתי שזה לא יעבוד כולם מסביבי הצליחו לראות ורק אני לא לעזוב זאת לא הבחירה הקלה יש הרבה השלכות על החיים שלי אבל אולי בסוף הדרך אני אצליח לחזור לחיים נורמליים בלעדיו

תיהי חזקה .. הבחירה היא בסופו של דבר שלך ואם את מרגישה שאין יותר כוח אז אל.. הילדים צריכים אימא מאושרת ואני בטוחה שאת תצליחי 🤗

את מלכה ואני גאה בך. אל תישארי במקום שלא עושנ לך טוב.. כמו שאמרת כל החיים עוד לפנייך את ילדונת.. עדיף עכשיו מאשר עוד כמה שנים להגיד איזה פיספוס ולהישאר ממורמרת.. זה לא קל ביכלל הצעד הזה מבינה אותך.. ומאחלת לך המון בהצלחה ושתמיד תמידדד תהיי מאושרת♥️

לפני שאת מפרקת, ניסיתם טיפול זוגי? הבסיס לזוגיות טובה זה תקשורת וכנראה שאתם צריכים פוש בזה תפנו לגורם מקצוע מוסמך אל תמהרי לפרק משפחה כי זה הכי קל.. בכל זאת לא ציינת שיש פה אלימות פיזית/מילולית/כלכלית.. את גם בחורה צעירה ואני מתארת לעצמי שגם בעלך בערך בין גילך אתם עוד צעירים תפנו לעזרה מקצועית ואם לא יעזור אז תעשו חושבים.. זוגיות זו עבודה בפני עצמה, בייחוד כשיש משפחה. כמובן שבסופו של דבר זה שיקול שלך איך לפעול ואולי הגיעו לך מים עד נפש.. ואציין שאני ממש לא בעד להישאר בכוח חלילה!!!

אלימות כלכלית זה הדבר היחיד שאין מכל מה שכתבת, לא נעים לספר שעם זה אני חיה כבר לא מעט זמן ועד היום לא הלכתי ממנו