סקרנית בטרוף לדעת האם כל אלו שחיכו בצפייה מורטת עצבים לתינוק שיצא כבר בשבוע 35 . איך אתם מרגישות עכשיו אחרי הלידה? אני הייתי נודניקית שלא הפסיקה לחלום על הלידה, ואחרי חטפתי שוק. כיום לא הייתי מתנגדת לעוד לילה רצוף של שינה. מעריצה כל אמא בעולם שמגדלת את הילד שלה. לא פשוט בכלל.

ברור. אני מתכוונת לכל אלו שכבר משבוע 30 לא מפסיקות לומר שהם רוצות שהתינוק כבר יצא מרוב אהבה ורצון לגדל אותו

אני שבוע 31. מצד אחד אני ממש כבר רוצה ללדת. יש לי בחילות וצרבות אש!! ובנחסף לזה אני בשמירת הריון מספטמבר עקב סימפוליוזיס מצד שני שתישאר עןד קצת בבטן. ככה אני ילד יותר מאוחר, וככה החופשת לידה תהיה יותר מאוחר...ומכך ייקח עוד קצת יןתר זמן לחזור לעבודה

מבחינת הסבל שהגוף עובר בהריון את צודקת. אבל הגוף עובר סבל גם אחרי הלידה.

חחחח. כשחושבים על זה אחרי הלידה אני חושבת שרובם היו רוצות ללדת בשבוע 42

הרופא נשים שלי אמר שחושבים שהסבל מסתיים בלידה ולא מבינים שרק עכשיו הוא מתחיל..

ממש. האמת זאת רופאה. טעות מקלדת. שהיא אמרה לי את זה חטפתי שוק מלדמיין מה אני הולכת לעבור. בתכלס הגוף חווה טראומה אדירה. ועד שנתיים הוא סוחב את זה

אני שבוע 29 מרגישה עדיין בהתחלה מניחה שיתחיל להיות יותר קשה בקרוב פיזית (לא שלא קשה עכשיו) אבל מבחינתי היא מוזמנת להישאר עד שבוע 40 בפנים, גם כי אני נהנית מהתנועות שלה וגם כי יש לי המון מה להספיק עד הלידה ואני ממש לחוצה מכל העניין.

אני מרגישה את הטראומה ביחסי המין. רק בעלי מתחיל לגעת בי באיזור אני מתכווצת. כבר לא יכולה להנות כמו בעבר.

וואו שנתיים?

כן. מטורף

אני הייתי בטוחה שאלד מוקדם! גם חלמתי שאני יולדת חודש לפני המשוער. הייתי בטוחה שאסחוב גג עד שבוע 37. וגם ממש חיכיתי ללידה ולילדה. בסוף ילדתי ב 41+2 ניובורן זה זאת לא פשוט בכלל. מואנה, קראתי את התגובות שלך בפוסט של עד כמה זה קשה להיות אמא, שולחת לך חיבוק וחיזוקים. את אלופה ומהממת! והרופא שאמר לך צודק. לידה זה חלק מהמסע. הקושי האמיתי מתחיל אחרי הלידה

בהחלט יש לנו מסע לעבור גם אחרי הלידה. בהצלחה לכולנו ובעזרת השם שהלידה תעבור בשלום בידיים מלאות וגם לאחר הלידה, בריאות נחת רוגע וסבלנות עד כמה שאפשר ⚘