"אחרי שילדתי ילד, הבנתי שבעיני החברה אמהות לא יכולות: - להתלונן (מי אמר לך להביא ילדים?) - לבכות (למה אתה בוכה? חשבת שזה קל?) - להגיד שנמאס (את לא עושה כלום!) - לישון (את עצלנית!) - לנוח (יהיה לך מספיק זמן לזה אחרי שהם יגדלו) - להיכנס להריון שוב (השתגעת? כמה ילדים עוד את רוצה?) - להפסיק לעבוד (איך תתמכי בילד?) - לעבוד (מי יטפל בילד?) - להשאיר אותם בפעוטון (אל תתני לאחרים לגדל אותם!!) - להיות עקרת בית (הבעל מסכן, עובד קשה כל היום ואשתו נשארת בבית לא עושה כלום!!) - להיות רווקה (אף אחד לא רוצה אישה עם ילדים) - לצאת לבילוי (למה את משאירה את הילד שלך אצל הסבתא כדי ליהנות?) ואתם יודעים מה יותר גרוע??? 90% מהביטויים הללו נאמרים לא על ידי גברים אלא על ידי נשים אחרות. בואו נלמד לתמוך יותר אחת בשנייה. אני אנושית עם רצונות של בן אדם רגיל ואני אוהבת את הילדים שלי אבל אני אשמה בכל הרגשות האלה בשלב מסוים"

אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק🤣🤣 אני לא מתייחסת, חיה את החיים ומשתדלת להנות כמה שניתן:))

את צריכה להוסיף לרשימה, אנשים חילונים שמביאים הרבה ילדים. כשאני אומרת לאנשים שאני רוצה הרבה ילדים, מסתכלים עליי כאילו אמרתי משהו גס.

עצוב כמה שזה נכון🤦🏽‍♀️

מזל שאני לא סופרת אנשים ממליצה לכם בחום רב גם לעשות ככה

כמה שזה נכון, וגם אני בעד לא לספור אף אחד תעשו מה שטוב לכן. אני אישית קיבלתי את כל הערות האלה מנשים קרובות חברות, גיסות שכנות .. באמת רק מנשים . פשוט תעשו מה שעושה לכן טוב