סיפור הלידה שלי, אז אחרי יומיים של היתאוששות אמיתית יכולה לספר קצת. יום שלישי, שבוע 40 עליתי לביקורת בבית חולים בגלל כרישיות בדם, הרגשתי פחות תנועות באותו בוקר, לאחר בדיקה של דופק הרופאה ייעצה לי זירוז וכניסה לחדר לידה כי בתכלס חבל לסכן את עצמי ואת התינוק. זו לידה שניה ובראשונה עברתי גיהנום של זירוזים נתנו לי כל מה שאפשר לתת פרופרס בלון פיטוצין, בקיעת מים, הכל. באותו בוקר הבן שלי עם חום של 40 מעלות ובעלי איתו במרפאה אני לבד צריכה לקבל החלטה היתקשרתי אליו ובכיתי אמרתי לו שאחכה עוד שבוע עד שהוא יצא לא יקרה כלום אבל הוא היתעקש שאנסה לחשוב על הבריאות שלי ושל העובר ולא אפעל מתוך הפחד. היום אני מודה לה' על הרגע שהוא היתעקש. נכנסתי לחדר לידה לבד עם פתיחה 2 וביקשתי שלא יבקעו לי את המים רק פיטוצין. לאחר בערך שעתיים וחצי בעלי מגיע אני עם ממש צירים וכל ציר שמתחיל אני מניחה יד על הבטן ומתפללת שפשוט זו תהיה חויה מתקנת ושהעובר השה יצא בריא ושלם. לאחר שעה החלפת משמרת נכנסת המיילדת שהיתה איתי בלידה הראשונה שהיתה שנתיים לפני שכמעט בגללה נכנסתי לניתוח ברגע האחרון מציגה את עצמה ואני רק רוצה להיעלם, זה מה שחוסר לי חשבתי אבל חיזקתי את עצמי שה' הוא המיילד שלי ואין לאף אחד יכולת להזיק לי ולעזור לי בלעדיו ואולי זה התיקון שלה. אני לבד צירים שמתחזקים כבר לא יכולה ביקשתי אפידורל, בא מרדים ועושה לי לאחר שעה מתחילה להרגיש לא טוב צמרמורות רעידות בכל הגוף לא מצליחה להירגע בחילות והמיילדת נימצאת אי שם רחוק מחוץ לחדר, אני מקיאה על עצמי לא יכולה לקום מהמיטה דמעות יורדות לי בלי הכרה אני לבד מצלצלת בלי סוף ואף אחד לא מגיע להחליף לי מצעים קרוב לחצי שעה. אני מנסה להיתחזק אוספת את עצמי בכלי מתקשר ומספר לי שהילד צורח מחום וכנראה שהרופא אומר שיש לו אנמיה. והוא עובר סיוט ואני פשוט מתחננת לה' שרק יעזור לי. אחרי כמה דקות נכנסת אחות ועוזרת לי ואני יודעת שהוא שומע תפילה. לאחר שעתיים בערך המיילדת הארורה חוזרת ואומרת לי שכנראה היא לא תהיה איתי בלידה כי יולדת אחרת בחדר אחר יורדת לניתוח כנראה והיא תהיה איתה אבל אין לדעת לא יכולה לתאר את השמחה שהיתה לי בלב. בודקת פתיחה, פתיחה 7. בעשר וחצי בעלי מגיע אחרי ששם את הילד אצל ההורים כל כך שמחתי לראות אותו באמת הרגשתי ששנינו מבינים אחד את השני בעיניים ושהוא עבר לא פחות סיוט משאני עוברת. ב11 החלפת משמרת, מגיעה אחות אחרת מתוקה ומיוחדת בודקת פתיחה, פתיחה מלאה כמה לחיצות חזקות והוא היה בחוץ זה היה כל כך מרגש. והלוואי שזה היה נגמר בדקות האלה. התינוק יצא השילייה אחריו ופתאום אני מתחילה להרגיש לא טוב אני מרגישה שאני הולכת וניחלשת מתחילה להרגיש שאני הולכת להקיא, האחות צורחת לצוות שיגיעו ואני רואה רק דם מסביבי, היו לי קרישי דם בצוואר הרחם והם לא נתנו לרחם להיסגר ולעצור את הדימום צרחות בחדר מלא רופאים אחיות ואמי לאט לאט מרגישה שאני מאבדת את ההכרה שכבר לא אשרוד מסתכלת לצדדים והכל סביבי דם, הלחץ דם שלי יורד בטירוף רופא נכנס מהר מחתים אותי על טופס מוציא את כל כרישי הדם מהרחם בעלי אומר שכמות הדם שיצאה שם היתה מזעזעת. אני מתחילה להקיא ורועדת כולי ורק אז נירגעת. ניצלתי ברגע האחרון, כל כך שמחה שזירזרתי ולא משכתי מי יודע איך זה היה ניגמר אם הייתי ממשיכה את ההריון עם הקרישים האלה. אז תודה לה' על עוד אוצר קדוש, ועל החיים שהוא מעניק כל רגע ורגע כי הוא באמת שומע תפילה. ולכל הבנות שלפעמים מתנגדות לזירוזים במיוחד עם הבעיה הזו אל תתעקשו לפעמים החיים שלכם ושל הבייבי חשובים מהכל! תודה לכן אהובות על כל שנייה שתמכתן בי ועניתן לי מכל הלב! ולידה קלה בידיים מלאות לכולן!

מההמת שאת אלופהההה!!!! תגדלי אותם בנחת והמון אהבה. לביאה אמיתית❤️

ואאי אהובה שולחת לך חיבוק ענקי...ומזל טוב תגדלו אותו בנחת לא פשוט מה ששעברת אבל ברוך השם שהסתיים בטוב ובשלום❣❣

וואוו איזו חזקה את 💪❤️ מהממת!! מלא מזל טוב

מה רבו מעשיך ה׳!! את אלופה ומרגשת!! כמה כוחות יש בך להתמודד עם הדברים. ווואו!!! שיהיה מזל טוב🎉

וואי שתהיי בריאה!!! אישה חזקה ❤️❤️❤️🙏🏼🙏🏼 מזל טוב ❤️❤️

אימלהה עשית את זה כמוו גדולהה המוןן מזללל טוב, אניי מתהה מפחדד מהלידה הריון ראשון שליי אני קובעת לעשות קייסרי לא מסוגלת לעבור לידה😣

היי אפשר לדעת אם הזרקת קלקסן בהריון?