לא מצליחה לצאת מהדיכאון חצי שנה אחרי לידה, בחרתי לקחת שנה בבית ולא מתחרטת על זה. אבל עם זאת הורג אותי, שאין לי חברות החברות שהיו לכאורה חברות אני בן אדם מבודד מתמיד. כבר לא פה. קצת עלי, עם החופשת לידה גיליתי על עצמי שני דברים. אני בת 30 גיליתי שיש לי חרדה חברתית מטורפת תמיד הייתי רועדת בפני אנשים תמיד לא אהבתי להיות במרכז ולרגע שהייתי הייתי מתחילה ממש רעידות וגמגום ובליעת מילים. ועוד דבר שגיליתי זה שהחרם שעברתי בכיתה ט' אולי עברו השנים אבל הוא עשה לי נזק נפשי שרק היום הבנתי שניסתי עד היום לטאטא את החרא מתחת לשטיח אבל החרא צף והוא תמיד היה פה פשוט רק שהיה לי זמן לחשבון נפש עם עצמי בלי תעסוקה הבנתי כמה הוא השפיע עלי. אני חסומה חברתית אני יכולה להתחבר לכולם ובדקה להרחיק את כולם, אני תמיד מעיפה מעלי את כל האינטסרסטים את כל הרכלנים מספיק שאמרו עלי משפט אחד ולא משנה מה הוא היה עבורי לפני הבן אדם אני מעיפה. הכנות עולה ביוקר אבל אני מבינה שזה כתוצאה מהפחדים שעברתי בכיתה שהיו מקללים ויורדים עלי ונותנים לי סטירות בראש שזה פחד להיפגע. ובגלל כל זה תמיד בכל תקופה שלי בחיים צבא עבודות סיגלתי לעצמי 1 גג 2 טובות ואחרי שנגמרה התקופה כולן התרחקו אלה שחשבתי שיהיו איתי לתמיד כנראה שאני לא מספיק טובה להן כחברה ושכחו כאילו לא הייתי, וזה כואב זה כואב להיות בודד זה כואב שאין לך חברה טובה לדבר להתייעץ לצחוק להיפגש זה כואב המחסומים שיש לי עם עצמי והנזק שאני עושה לעצמי. אפילו בעלי מעיר לי איך אין לך חברה אחת לי יש חברים את אפילו אחת אין לך. אני כל היום בלסדר את הבית בלטפל בילד בלכבס לבשל לעבור את כל הלילות והקשיים לבד כי בעלי עובד והכל בסדר אני מבינה ולא מבינה אותו כן מבינה שהוא עובד וצריך לישון אבל נפשית אני גמורה לעשות הכל לבד בלי עזרה של אף אחד בלי התעניינות בי זה קשה. זה קשה להרגיש כל הזמן בן אדם נתעב שאותך פחות אוהבים שאם זה אפילו במשפחה שלי את פחות מעניינח אני תמיד עושה טוב לכולם ומשום מה כל מה שעשיתי נשכח בן רגע אומנם דואגים להגיד לי כל כזמן תפסיקי להשמיע מה עשית בשבילי אני גם עשיתי. אני מרגישה לא אישה אני מרגישה זומבי אני מרגישה שבורה אין לי שקל בכיסים אין לי עצמאות ללכת לקנוץ לעצמי משהו אנחנו חנוקים בהוצאות, אין לי את האפשרות לצאת שעה להתאוורר בין אם לבד או עם חברה אין חברה אז אפילו לבד לא. ואם אני אצא מה אני אקנה? יש לי כסף? אין. זה יישמע לכן ואי כמה היא מתלוננת לא בנות אני מודה לאל על הטוב ועל הרע. אני לא בתלונה אוי היה לי כיף שהייתי רווקה ממש לא. אבל בהחלט להיות בודד, חופשת לידה בלי עזרה, בלי כסף שאתה יכול לקנות לעצמך או להתאוורר והטיפוח היחיד שיש לי כאישנ זה ציפורנים להראות פרה זה בהחלט מדכא ואל תמליצו לי על פסיכולוג או לצאת לעבוד עכשיו כי זה לא יקרה.. ובלי קשא אני שוקלת פיטורים כי אני מאוד מתעבת את העבודה שלי ואני גם לא רצויה בה בכלל. בואו נגיד שיש אנשים שממש שמחים שאני לא שם. סליחה על החפירה אמן שתגיבו אפילו סתם משהו נחמד לעשות לי טוב על הלב

עברתי 6 שנים חרם ! 6! ובשנתיים האחרונות הפסקתי לדבר עם כל החברות שלי.. כי הבנתי שהן חרא חברות כל אחת בפני עצמה נשארה לי אחת טובה ששם לאורך כל הדרך איתי יד ביד מרימה אותי כשקשה לי ושמחה איתי כשטוב לי !!! תאמיני לי עדיף חבר אחד מאשר חבורת זבל ! אל תתני לאף אחד לגרום לך לדיכאון ואני חוויתי את זה ♥️ מבינה אותך בכל מילה

הי תודה שהגבת לי מעריכה אני גם דוגלת בשיטה עדיף אחד מאשר 10 1 אמיתי והיו לי בכל תקופה 1-2 חברות טובות שהיו בשבילי והן פשוט התגלו כלא חברות בסופו.

אני יודעת שקשה לכולכן לקרוא פוסט ארוך אני מבינה, אבל אני כל כך צריכה תמיכה מהקהילה הזו עכשיו שאין לכן מושג😢

לפעמים להיות לבד את מגלה בעצמך מלא דברים , מניסיון.. הרבה נשים צבועות, אני הכרתי חברות דרך האינסטגרם שתביני! שהתגלו כבנות מדהימות!!! ואפילו נפגשנו כמה פעמים מאמינה שאנשים שצריכים להיות בחייך מגיעים לחייך :) אם את רוצה או לא ! זה יקרה פתאום , תאמיני בנתיים תנסי לשמוע שירים שמחים ורגועים ותתחברי לעצמך ולכל מה שאת עושה בתור אמא . כי זה תפקיד יקר שהרבה היו רוצות ♥️🙏🏻

תמיד תאמיני שכשיש קושי עכשיו זה אומר שבקרוב יהיה טוב יותר ♥️ הכל לטובה ! כל קושי שאנחנו עוברים ! זה אתגרים שאנחנו צריכים לעבור מניסיון !!

אהובה אני שומעת את הכאב שלך...זה באמת לא קל. לפעמים אחרי לידה אנחנו מאוד רוצות להתאוורר וכשאין חברה מבאס לבד. תאמיני שאת לא צריכה אף אחד חוץ מאת עצמך ❤ תשמחי את עצמך! לא צריך כסף בשביל זה! כשהילד ישן תעשי אימון כושר, תטפחי את עצמך, תבשלי לעצמך אוכל בריא. אפשר למצוא חברה גם ברשת, בקהילות של נשים אחרי לידה, בגינה כשאת יוצאת עם הילד...את אמא וזה התפקיד הכי חשוב בעולם. תאחזי בזה! זה נותן המון כוח. כל רגע שאת דואגת לילד שלך, לבעלך, לבית...חסד גמור. מאחלת לך רק טוב 🙏❤

לפעמים מהמקום הנמוך הזה אפשר רק לצמוח. היה לי חצי שנה קשה במיוחד בתחילת התיכון אז יכולה מאוד להבין אותך. אל תוותרי על חברה טובה זה באמת חמצן. תנסי רק לחשוב מה חשוב לתת בחברות. הקשבה, אמפטיה, הכלה, ושמחה. תקריני את זה החוצה ובטוח תמצאי

קשוח במיוחד התקופות החנוקות כלכלית האלו. תנסי באמת לשמח את עצמך בדברים קטנים שעושים לך טוב😘

אני כבר אקרא את כל התגובות זה ממש מרגש שהגבתן לי ❤ אני רק אוסיף שאמא שלי עזרה לי שילדתי והיא פשוט השלימה לי את כל החוסר שהיה לי, קושי לתפקד, חברות, בעל שחוזר מאוחר מאוד והיא הפסיקה לבוא היא אמרה שהיא לא מסוגלת יותר שזה מה ששובר אותי עוד יותר היא כל הזמן אומרת את לא יכולה שאני אהיה העולם שלך את צריכה חברות את צריכה לדבר עם אנשים אני לא יכולה להיות המרכז שלך

אנונימית תודה על התגובה וההזדהות הלוואי שהיה לי אומץ להכיר ככה מאינסטגרם ואת צודקת ככל שנמצאים לבד ככה מגלים המון על עצמך. החרם שעברת השפיע לך גם על האופי והנפש?

מושקי תודה שהגבת ❤ אני כל הזמן דוגלת בדבר הזה שהכי טובה עבורי זו אני עצמי אבל יותר מדי עם עצמך אתה משתגע אתה מרגיש את הבדידות מרגע לרגע. הרבה אומרות לי שהילד ישן תעשי כך וכך הילד שלי יושן רק עלי שזה סיפור אחר בפני עצמו.. אני כל הזמן אומרת לעצמי מחר תקומי בבוקר תטפחי את עתמך תתחילי דיאטה מגיע הבוקר ושוב נכנסת למראה השחורה של למה לטפח את עצמי ואיך אני נראית זוועה כלום לא יעזור. ולצערי אין לי את האומץ גם אם אצא לגינה לנסות להתחבב אני מאוד ביישנית בהתחלה מה גם שבגינה שבשכונה שלי כמעט ואמהות לא הולכות לשם רק ילדים

רייצל תודה על התגובה❤ את צודקת שהמקום הנמוך רק צומחים הבעיה שאני תקועה בו ים זמן. זה ישמע מתנשא מצדי אני מחזיקה מעצמי חברה כמן אחות אם אני אוהבת מישהי את הלב אתן לה הבעיה שאף פעם לא החזירו לי באותו מטבע אפעם לא פגשתי חברה שתאהב אותי באמת כמו שאני אותה למעט 2 שבסוף כבר לא פה היום

גיגי תודה על התגובה❤ את צודקת בכל מה שכתבת הבעיה שבעלי אומר לי בפנים אני רוצה לעזור לך אבל אני לא אישה הוא עסוק בדברים שלו הוא לא יודע איך לעזור ולגבי עזרה זה אבוד מראש אין לי עזרה מאפחד זה אני לבד

מודעות זה חשוב. אל תפחדי לשבת עם עצמך לנסות להבין למה את תקועה. לפעמים מרוב שאנחנו בתוך עצמנו, אנחנו לא רואות את הסיטואציה מבחוץ. את יכולה גם להתייעץ עם מישו שאת סומכת עליו. אני בטוחה שאת מעניקה מלא בחברות שלך. אבל עכשיו תתחילי עם חברות קלילה ולא עמוקה ודורשת.

כן אהובה הוא השפיע מאוד על האופי אני לא סומכת על אף אחד. ותמיד יש לי בעיה עם אנשים , תמיד אני מחפשת מחפשת ובסוף מוצאת למה הם לא חברים טובים. ותכלס זה טוב איפשהו .. ואני גם תמיד מרגישה פגועה מכל דבר , וסוג של מרחמת על עצמי חח וביישנית… עבדתי על זה פה ושם אבל יש עוד דרך ארוכה