היי בנות, בטוח תזהו אותי מהפוסטים הקודמים, פירסמתי המון על הבעיה שלי ואשמח לעזרתכן. אני בדיכאון אחרי לידה ויש לי תינוק מהמם בן חצי שנה. בעלי מקבל מתקפות עצבים ומתנהג ממש לא יפה וכל פעם מבטיח… והינה הפעם אמנם לא קילל אבל אמר דברים אחרים קשים (יותר גרוע מקללות) ומאיים בחיי נישואים שלנו. מצד אחד מבינה שהוא כבר לא יכול לספוג אותי שקשה איתי מצד שני הבאנו את הילד יחד, הדיכאון לא אשמתי וכן יש לי מורכבויות אבל להגיע לרמה של דיבור כזה לא יפה?? תת רמה של מילים, פותח על המשפחה שלי, נותן לי לבכות המון…. מה אתן מציעות? לא בא לי לשבור כלים לעזוב את הבית אבל הגיעו מים עד נפש, חייבת שילמד בדרך הקשה, להתעלם ממנו? לא לענות לו? מה לעשות?

כנראה שהוא לא מודע לדכאון אחרי לידה. ונשמע שגם מרוב עצבים התרחקתם ואין אמפתיה אחד לשניה. שבי איתו , תסבירי לו את כל מה שאת מרגישה, תקראו קצת ביחד על דכאון אחרי לידה, תבקשי עזרה גם מרופא המשפחה שיתן לך הפניה לטפל בזה. אחר כך תקשיבי לו ותנסי להבין ממנו מה בדיוק קשה לו בהתמודדות איתך בתקופה הזו, ותנסי לתת גם לזה מקום ופתרונות , נכון שהוא לא אחרי לידה ולא עבר את החוויה הפיזית , אבל גם לגברים יכול להיות דכאון מכל השינויים החדשים האלה. אתם צריכים להיות מאוד רגישים אחד לשני, תנסו לנהל שיחות בשקט ולא להכנס אחד לשניה במילים, וגם תנסו כל יום לתת מחמאות, פירגונים וחיזוקים אחד לשניה כדי שזה ירים אותכם ויעודד ויזכיר לכם שאתם בסך הכל ביחד בכל הדבר הזה. ואם אתם לא מצליחים לבד, אז ללכת לטיפול זוגי. פשוט לטפל בעצמכם. שולחת לשניכם הרבה חיזוקים ואהבה ♥️

תודה מורן אהובה אני מטופלת אצל פסיכולוג ולוקחת כדורים, זה לא סתם באוויר❤️❤️

אז תנסו גם טיפול זוגי (תוכלו אפילו לתחום את זה ל-10 מפגשים אם לא בא לכם משהו ממושך), זה ממש עוזר לתקשר ולהבין אחד את השניה טוב יותר ♥️♥️♥️