פריקה אני ממש עצובה מאז שהילד בא בן שלושה חודשים אני ובעלי לא עשינו סקס רמת התקשורת שלנו כל פעם יורדת ממש קשה לי מרגישה שהוא לא עוזר מספיק על הנייר הוא מאוד מבין ובפועל לא כל כך כבר פחות ופחות מתקשרים רק תקח את הילד שאני התקלח אני יומאת תשמור אליו ותקשורת כזאת של פעולות אני רוצה שנהמה מהגידול שלו ולא רק שהוא יהיה תיק וירגיש רק שאנחנו מוסרים אותו אחד לשני בידיים בישביל טיפה אוויר . מאוד עצוב לי הסיטואציה והריבים ניסיתי לדבר 100 פעם להסביר את עצמי ברגוע לא ברגוע כל פעם בגישה שונה ואני משתגעת ומתחרפנת ופשוט לא טוב לח לא כיף לי ולא כלום

לא יודעת למה לא מקיימים הוא פשוט לא רוצה :/ ניסיתי ליזום כן אנחנו מתאוררים לפחות פעם בשבועיים יוצא לנו אבל כניראה שזה עוזר רק נקודתית ממש קשה לי אני באמת עצובה . הוא חוזר יחסית מאוחר מעבודה לפעמים אני ישנה כבר מצב ממש מוזר שאני לא יודעת להתמודד עכשיו הוא בבית יוצא לעבודה ב 1 פשוט לא מתקשרים כבר בכלל

תדברי איתו על זה ושישים לב . ברגע שלגבר יש אישה וילדים הוא נכנס למצב שהוא חייב להביא כסף וחייב לדאוג וזה מלחיץ אותם . כל ההתחלות קשות לומדים לדבר ולנסות לפטור דברים בדיבור . אולי הוא צריל עכשיו את הספייס שלו אז תתני לו תשאלי אותו אם הוא צריך קצת מרחב בעלי היה ככה יותר גרוע כמה חודשים . ופשןט שחררתי אמרתי סבבה זה שלו . ההמלצה שלי זה רק דיבור תגידי לו הכל ושהוא יגיד לך ותראו מה עושים

כן היינו מאוד פעילים מינית תקשורת הייתה יותר טובה מעכשיו גם לא היו לנו כל כך בעיות

אמא לתואומים באיזה קטע שחררת ? מיני או בכללי בעזרה שאת צרכה ?

כן זה מאוד מוזר לי גם :/ קצת לא מבינה מה קורה אפעם לא עמדתי בסיטואציה כזאת

ניסיתי כמה דברים אפילו היה לנו לילה במלון זה מה שמוזר :/ והפסקתי לנסות תאמת אולע כבר לא נימשך כי הוא היה איתי בלידה לא יודעת מה לחשוב

לא לא איו משהו חשוד אני אחת שמזהה הכל ישר באמת אני מאוד חדה בדברים האלה , תמיד יודעת איפה הוא ומדברים מלא שהוא בעבודה . לא יודעת מה הוא ראה ומה לא :/ בלידה כן זה ניראה חי חרדה ועוד כל מיני ואולי הריבים שיש לנו אבל זה לא כיף המצב . כי על הנייר אנחנו בסדר ובתכלס מרגיש שלא שאלתי אותו ושאלתי אותו אם הוא מרגיש שפחות נימשך עלי והוא אמר לי שאני מדבאת שטויות וזה תקופה כזאת שיש לו מלא לחצים על הראש 🤷🏼‍♀️ מבחינתי אין קשר אבל אולי כן