אני מרחמת על התינוקת שלי, היא גדלה לתוך צעקות ומריבות. בעלי "מתקשה" לטענתו לעזור כי כשהוא חוזר מהעבודה ואמור לעזור איתה אלו הרגעים שהיא הכי ערנית ובוכה, אפילו שכבר קיבלה אוכל, הוחלף חיתול וכו היא יכולה לצרוח שעות (בת 4 שבועות). אני מבקשת שיהיה איתה כמה שעות שאוכל להשלים שעות שינה, ואמשיך בלילה, אז הוא מעיר אותי על כל שטות. היום הוא פשוט העיר אותי אחרי שעתיים שם לי אותה בידיים ואמר שאקח אותה כי הוא לא יכול איתה יותר. היא בכתה בלי סוף. כשרבנו הוא תירץ שהוא עדין לא בשל כנראה ושאני רציתי להיכנס להריון (הוא "רק" זרם..). ושאני צריכה לטפל בילדה כי "הוא מביא את הכסף" כרגע, והוא מתנער מכל המטלות בבית שצריך בערב או שלא הספקתי כי הוא עייף מסכן סיים יום עבודה וצריך לנוח עם הפלייסטיישן. ושאני אוציא את הכלב כי הוא הולך לאט ואין לו סבלנות אליו, ואני בחרתי שיהיה איתנו. אין לי כוח יותר ואין לי עזרה אחרת במיוחד. ומסכנה הילדה ששומעת צעקות ומריבות.

דבר ראשון יקרתי למה צעקות למה ??? יש דרך לנהל מריבה או ויכוח ( חלילה אני לא מטיפה או נותן מוסר אני באמת מכל הלב נותנת עיצה ) ברגע שאת תדברי בשקט אבל בצורה החלטית הדברים ישמעו אחרת ואפילו יעשו על הצד הטוב , יש דרך נוספת שהיא על יד דיבורים נעימים וטובים - דרכי נועם !!! בבקשה ממך אהובי אני יודעת שהיה לך יום ארוך אבל באמת אני זקוקה לך , חיים שלי מה הייתי עושה בלי העזרה שלך , אין עליך איזה בעל מדהים איזה אבא טוב אתה …. תנסי אני מקוה שתצליחי💝

את חייבת לעזור לעצמך בשביל לעזור לקטנה שלך, כמו שכתבת היא מסכנה וזו לא אשמתה שאת קורסת מהעומס! תביאי עזרה, אפילו בייביסיטר 4 שעות במהלך היום שתוכלי לישון... את חייבת לחשוב יצירתי איך להקל על עצמך בחיים...

אודליה זה תמיד מתחיל בנעימים כמובן , אבל הוא לא אקטיבי בכלל ובטח לא יוזם, ואני קורסת. ואז אני מבקשת עזרה מאוד בטוב , והוא בסהכ עם כוונות טובות, אבל ספק מסכים מהבנה ספק מנסה להראות שהוא עוזר, ולבסוף הכל מתחרבש מצידו כי אין לו סבלנות. או שהוא נותן חלב קר כי היא צורחת, או שלא עשה סטריליזציה ומשאיר את זה לי, או שמחליט שלמרות שאני קורסת ולמרות שהביא לי את התינוקת כי צרחה ולא התמודד איתה ,, אני גם צריכה להוציא את הכלב כי הוא לא אוהב להוציא אותו. אז אני מסבירה לו(בנעימים) שאנו חיים יחד וצריכים לתת יד וכמו שבטירונות היה קשה , ובתואר ,, זו תקופה שתעבור וכרגע אני זקוקה לו. הוא בשלו. ואני מוצאת את עצמי עושה המון דברים מעבר למה שאני כבר מסוגלת החל מהדברים הכי קטנים שיכול לעזור בהם כמו לזרוק זבל/לעשות סטריליזציה/לתלות את המגבות מהמכונה, אני צריכה להעיר לו וזה נקרא שאני "נותנת לו מטלות" לא לעזור לי אלו דברים שאפשר ב20 דק לסיים. והעבודה שלו לא יותר קשה מהעבודה שלי בבית עם התינוקת. אז כמובן שזה מתחיל בנעימים ואז לאט לאט מוצאת את עצמי לבד וקורסת.

דנה את צודקת ואני בעיקר קורסת בלילה , ביום אני אפילו לא ארדם, וקשה למצוא מישהו לערב , כלומר מ19:00 עד 22 ככה. אז אני משתדלת למצוא פתרונות ומוצאת את עצמי עדין מתמודדת עם זה לבד בערבים.

אנונימית יקרה אשמח להדריך את בעלך בהקדם לפני שתקרסי חס ושלום ושז באמת הכל יפול עליו( בעלי יועץ זוגי )

🙏🏻♥️