פורקת הבת שלי בת חודש וחצי הגיע אחרי 7 שנים של טיפולים חיכינו לה כלכך היא האהבה הכי גדולה שלנן אבל זה נירא שהיא כל הזמן סובלת בוכה בלי סוף תמיד כמעט לא מחייכת והפרצוף שלה כאילו נירא שרע לה כל הזמן לא נירא שטוב לה איתי מה יותר כיף מלישון על אמא? והיא פשוט בוכה עלי בלי סוף יכול להיות שזה גזים אבל אני מביאה לה סימיקול ונירא שזה עוזר לה ועדיין היא בוכה תמיד אני שבורה מרגישה שאני אמא לא מספיק טובה עצוב לי

הדבר שהיא הכי אוהבת וצריכה בעולם זה להיות בקרבתך את החוסן והבטחון שלה. הבת שלי גם בגיל הזה ואם היא בוכה עלי אני יודעת שמציק לה משהו אחר,גזים,קקי,גרעפס וכו'

אבל היא בוכה תמיד! עושה קקי מוציאה גרעפס אוכלת טוב ופשוט בוכה יש כמה רגעים שהיא רגועה אבל רוב הזמן בוכה אני מרגישה אמא לא מספיק טובה שאני לא מספקת לה משהו שהיא צריכה

אולי מציק/כואב לה משהו אחר? לדעתי תלכי אולי לרופא שיסתכל, לפעמים כואב האוזניים או משהו בסגנון..

נכון, זה ממש לא אישי ולא תלוי בך. משהו מפריע לה והמקום הכי מחבק עבורה זה אצלך. מסכימה עם אבישג שכדאי לקחת לרופא ליתר ביטחון. אם במקרה את מניקה אז תנסי להוריד שבוע שבועיים מוצרי חלב שגורמים מאוד לגזים. ואם היא מקבלת תמל אז אולי תתייעצי עם רופא, אולי הוא עושה לה לא טוב וכדאי לנסות סוג אחר.

הבן שלי יץהיה בוכה עליי כל הזמן אבל ממש כל הזמן, ברמה שהשכנים הזמינו לי שוטרים והעירו לי על זה. הנקתי ורק בזמן הנקות לפעמים לא היה בוכה. זה היה נורא. 3 חודשים הראשונים שלו בחיים היו פשוט סבל של שנינו. הגזים גמרו עלינו, סבלתי ואמרתי לבעלי שאני מתחרטת על השניה שנקלטתי. זה היה לא קל בכלל ובאמת הוא פשוט סבל.... בשלב מסוים מגיע גיל 3 חודשים.. 4 חודשים.. והם מתחילים להגיב לסביבה שלהם בצורה שהם תופסים דברים ומחייכים חיוך רצוני. תנסי לראות, בטוח יש לך תמונות שלו שוכב עלייך רגוע או סתם בשקט... תתמקדי בזה, תסתכלי על התמונות האלה ותהני מזה. יש רגעי משבר אבל הם רגעים (ארוכים לפעמים) והם עוברים. הבן שלי בן 2.11 היום והוא ילד חייכן, חברותי, מצחיק ושמח.. יש לו חוש הומור והוא חכם בצורה יוצאת דופן. זה לא מעיד לא עליו ולא עלייך.