לא יודעת כבר מה לעשות בעלי לא מחובר לילד שלנו לא משחק איתו לא מדבר איתו בקושי לא מאכיל אותו מחתל אותו רק שאני מבקשת ואם עושה זה בלית ברירה הגעתי למצב שאני לא יכולה לעשות בשביל עצמי שום דבר או לצאת מהבית ושהוא ישאר איתו כי אני פשוט לא סומכת עליו יצא שיצאתי פעם אחת והוא בכה והוא פשוט התקשר אליי תבואי מהר כי ה״דבר״ הזה לא מפסיק לבכות לדבריו אני מנסה ללמד אותו להסביר לו מה לעשות גם שפשוט אומרת לו תהיה איתו והולכת הוא יושב לידו בטרמפולינה והוא בטלפון לא מתייחס אליו וכלום הבן אדם חסום הילד שלי מושלם חייכן שמח ילד באמת טוב ברוך השם בלי עין הרע זה ילד ראשון שלנו הוא בן 3 חודשים לא יודעת מה לעשות

ממש כואב לקרוא מה שכתבת .. בעלך היה ככה גם לפני שילדת? הוא היה מראה עניין בתינוק כשעוד היה בבטן? יכול להיות שמרגיש שאת פחות מתייחסת אליו ומשליך את זה על הילד? כי שום סיבה לא נשמעת הגיונית לדבר שכזה.. תשבי לשיחה איתו תשאלי למה הוא מתנהג ככה זה דם מדמו ובשר מבשרו הוא צריך לאהוב אותו הכי בעולם.. מקווה שתגיעו להבנה,בהצלחה🙏🏻

זה טבעי לגמרי לגברים קשה יותר להיקשר לתינוק מלנו. תדברי איתו על זה אולי ותנסי לקבל את התחושות שלו לגבי התינוק גם אם זה נשמע לך קשה ולא הגיוני ותיהי סבלנית כי בהמשך כשהתינוק יתחיל להגיב יותר הוא בטוח יקשר יותר. יכולה להגיד לך שגם לבעלי לפעמים אין סבלנות לתינוקת החדשה שלנו אבל אני מכילה מקשיבה לו ומקבלת את העובדה שלהם זה לא בא טבעי כמו לנו

שאני מדברת איתו על זה ושואלת אותו הוא אומר שהוא אוהב אותו בדיוק כמוני אבל לא יודעת בתחושות שלי אני מרגישה מההתנהגות שלו ומהיחס שלו שהוא לא מחובר אליו מגיע הביתה ולא ישר הולך אליו לא שואל באמצע היום מה איתו או מבקש תמונה תחושה שלי שהוא מרוחק ממנו מאוד והתינוקי מחייך אליו תמיד ומכיר אותו וצוחק אליו שזה עוד יותר משגע אותי

אולי אני אחדש, אבל גם גברים יכולים לחוות דיכאון אחרי לידה, וזה ממש נשמע ככה לדעתי תנסי לדבר איתו על זה.

שהוא יגדל קצת יותר הוא יותר יקשר אליו מעבר לזה מציע לך את לשלוח לו תמונות ולבקש ממנו לעשות דברים כמו טיול(במדיה והמזג האוויר טוב) כמו לבוא איתך לטיפת חלב וכו’

זה נורמלי.. תנסי ליצור להם יותר רגעים משותפים ותסמכי עליו לאט לאט זה יסתדר כשהם קטנים גברים קצת פחות מתחברים ויותר קשה להם גם אני למשל עד שילדתי היה לי קשה עם ניו בורן ורק אחרי שילדתי קל לי כי אין ברירה

שהוא נולד הוא היה עושה הכל איתו פתאום הוא התחיל להתרחק להגיע הביתה מהעבודה הוא מתקלח אוכל ויושב שעות בטלפון כמה שאני מבקשת ממנו תהיה איתנו תשחק איתו שירגיש אותך הוא אומר לי שהוא יגדל אני אשחק איתו וחבל לי כי כל הכיף זה עכשיו שכל יום יש התפתחות אחרת שהוא מפספס

באסה שכל דבר אני צריכה לבקש ממנו לעשות והוא לא מגדיל ראש לבד

השבוע אני חוזרת ללימודים ונורא קשה לי להשאיר אותו איתו לבד 4 שעות

לא תיהיה לו ברירה והוא חייב להעניק לו תשומת לב

תנסי לחשוב מתי זה התחיל

אני כל הזמן שולחת לו תמונות וסרטונים ומתרגשת והוא עונה לי תשובות קרות כאלה

בדיוק כמוך אבל בילד השני בראשון הוא מטפל קצת פחות ממני ,בתקופת ההריון היה אוהב להרגיש אותו זז,בשני הרבה פחות,לא רצה לגעת בבטן ולהרגיש או ללכת לרופא נשים לביקורת, בלידה לא היה חוץ מלקלח את התינוק איתי ולהאכיל פעם ב... כלום

מתה לדעת מה עובר לו בראש ולמה הוא נסגר פתאום

ובימי שבת נניח ?עוזר?

שמבקשת היום אחרי שביקשתי אז הוא ממש עזר לי בבית וכן חיתל אותו והכין אוכל אבל שביקשתי שישב איתו כי אני הולכת לקפל כביסה הוא ישב לידו בטרמפולינה על הרצפה והיה בטלפון לא שיחק איתו

חיימשלי את קצת קיצונית גבר זה לא אישה אין לה את הקוצי מוצי הזה לוקח להם זמן להתחבר לתינוק קטן שלא הכי מגיב בעולם וגם אם כן מהר מאוד הם ממצים את זה

הכוונה גם אם כן כן מגיב ***

תחכי שיגדל הןא יותר יתחבר ויותר ירצה לקחת חלק בנטל דרך אגב יש אימהות שגם מתחברות שהתינוק רק ממש מתחיל להגיב שזה קורה בסביבות גיל חצי שנה

נשמע דכאון אחרי לידה, הייתי מציעה לו לפנות לטיפול כי זה רק יקשה עלייך בעתיד וגם יכול להזיק לילד אם הוא לא שומר עליו כמו שצריך כשאת לא שם

זה יותר מרגיש כאילו לקחו לו את החופש שלו לא יודעת להסביר אולי אני טועה אבל נראה כאילו הוא מתחרט קצת

נשמע כמו דיכאון אחרי לידה פחות נפוץ אצל גברים מאשר נשים אבל עדיין קיים מאמינה שהזמן יעשה את שלו 🙏🏼❤ שווה לפתוח את הנושא מולו ולשמוע את דעתו.. פשוט לבקש ממנו לשפוך תלב הכל כולל הכל ולדבר איתך על זה

בדיוק מה שלאב כתבה. חסכה לי תגובה😂

אתן לא מבינות כמה עזרתן לי דיברתי איתו על זה שאלתי אותו באמת מה עובר עליו ומה קרה שהוא ככה התרחק סבתא שלו נפטרה לפני חודשיים והוא אמר שהמצב רוח שלו ברצפה בגלל זה ולא מצליח לשחרר וביקש סליחה שזה הושלך על הבן שלנו ואחרי השיחה שלנו הוא פשוט היה מדהים היה איתו שיחק איתו האכיל אותו חיתל הייתי בהלם.. לפעמים שיחה טובה ומשחררת עושה את העבודה אני לא ייחסתי חשיבות למוות של סבתא שלו כמו שהוא ייחס ועכשיו אני יודעת מה הבעיה תודה בנות!

ווואו איזה יופי

מעולהה❤🙏🏼 לפעמים הפיתרון הכי קל פשוט מתפספס לנו - שזה פשוט לדבר על הדברים כנראה הוא היה צריך לדבר על זה ולשפוך את הלב