אני חייבת לשתף כבר אני לא יכולה יותר בעלי ואני ביחד 6 שנים מתוכן נשואים שנה יש לנו ילדה בת חודשיים ואני פשוט לא יכולה יותר!!!! הוא כל חמישי רוצה לצאת עם חברים, אומר שזה הכיף שלו הוא חייב את זה. יוצא עד 5-6 בבוקר. סבבה!!!! מפרגנת, מכל הלב! אבל כל חמישי???? לא יכול להיות חמישי שתהיה איתי? גם בשבילי זה סוף שבוע ואני רוצה שנהיה ביחד. אחרי אלפי מקרים היום היה השיא!!! הוא יצא בצהריים למסיבה של חבר ואמר לי אני יוצא עכשיו ואז כל הערב אנחנו ביחד. אני תכננתי לעצמי בראש מה נעשה ואיזה ערב רומנטי נשתה משהו.. נהיה ביחד..(אנחנו שומרים נידה ואני אמורה לקבל עוד שבוע אז ממש רציתי שננצל את הערב כי במהלך השבוע אנחנו עייפים ולא תמיד יוצא). מהמם נכון?? חזר הביתה ומה אמר לי????? ישמצב אני יוצא בערב עם חברים? אמרתי לו למה אתה עושה לי את זה? למה אתה נותן לי להרגיש במקום הזה של האישה הרעה שאומרת לך לא לצאת? נכון הבטחת לי שזה הערב שלנו?? סבבה הבין ואמר נכון היום זה רק אני ואת, ממש שמחתי אמרתי לו מה תכננתי שנעשה התרגשתי, התחבקנו בספה וראינו סדרה. אחרי שעתיים בערך הוא אומר לי "אבל אני לא מבין למה את לא רוצה שאני אצא?" אמרתי לו מה נסגר איתך??? כבר פעמיים דיברנו על זה והבנת אותי הבטחת לי תכננו מה נעשה ביחד, זהו מה הקטע?? והוא המשיך והמשיך שמה הבעיה שלי ושהוא פשוט טוב אליי מידי שהוא אמר לי את הדברים האלה. אמרתי לו מה???? שקרן! וצבוע!!! סתם אמר לי ושיקר לי בפרצוף!!!! התפתח ריב. ובנינו הילדה!!!! בת חודשיים. הלכתי לחדר למיטה וסגרתי את הדלת. הוא ניסה לבוא ולהתחנף ולא רציתי לשמוע כלום אמרתי לו שלא משנה מה הוא יגיד מבחינתי אם הוא רוצה לצאת היום ומתכוון לעשות את זה אני פגועה מאוד ולא רוצה לשמוע כלום!!! ובכיתי. והוא אמר למה שתמנעי ממני משהו שאני רוצה? לא היה מוכן לוותר. כאילו מה כבר יש ביציאה הזאת?? ואז הילדה צרחה והלכתי להכין לה לאכול והוא לא קם אליה והיא צורחת!! כאילו מעניש אותי דרכה. זה לא הזיה????? אמרתי לו שהוא פשוט דפוק ושיש גבול מה נסגר איתו !! חיכיתי שהמים ירתחו ואז הוא קם אליה באמת תודה וביקש ממני את הבקבוק להאכיל אותה, אמרתי לו למה נראה לך שעכשיו אתה נזכר?? תיתן לי את הבת שלי אני יכולה להסתדר איתה. ואז הוא רב איתי עליה ובסוף נתן לי והתחיל לצרוח שנמאס לו ושהוא לא יהיה במצבים האלה יותר. בצעקות מטורפות!!!! ושהוא סיים עם זה ואין לי מושג מה עוד רק חיבקתי את הילדה. לקח את המפתחות ויצא מהבית. אני מתקשרת אליו כבר 5 פעמים והוא לא עונה. אני לא מסוגלת יותר אני לא מסוגלת. כמה אפשר לבכות בגללו???

הוא אומר לך שהוא טוב מידי? אז תגידי לו שיש גברים כשנולד ילד לא יוצאים בכלל כשיש ילד עלאק טוב מידי מה הןא עודה טובה מה את לא רוצה לצאת לבלות עם חברות תגידי לו אם תמשיך לצאת עם חברים גם אני אצא עם חברות.. תראי מה יגיד

תנערי אותו ומהר

קודם כל תפסיקי להתקשר אליו. וזה ברור שהוא חוצפן שנתן לך לפתח ציפיות, לארגן הכל וכל שניה לתקוע את היציאה עם החברים. זה באמת מעצבן! מהיום תצאי גם את עם חברות פעם בשבוע ושהוא ישאר עם הילדה, תראי איך בשנייה כל היציאות שלו מתאפסות. בנוסף הייתי ממליצה לך לנהל איתו שיחה פתוחה ולהגיד בדיוק מה מפריע לך שהוא יוצא כל פעם, שהוא צריך להבין שהוא שינה סטטוס והוא אבא והוא צריך להיות יותר נוכח בבית גם כדי לשמר את הזוגיות שלכם וגם כדי לעזור לך. תדברי איתו הכי פתוח שיש, בלי סיסמאות, בלי משחקים - גברים צריכים שידברו איתם כמו ילדים קטנים כדי שהם יבינו. תעמידי אותו במקום על הכל! תני לדברים להתקרר ותהיי אסרטיבית בדיבור שלך. לא לבכות ולא להתקשר 20 פעם זה לא יעזור בכלום.

ואגב, בכללי הוא אבא מעורב? מאכיל? מקלח? או מנותק לגמריי? כי יש הרבה גברים שפשוט אחרי לידה מחפשים להיות הרבה בחוץ כי לא מצליחים להתמודד או להסתגל למצב החדש עם תינוק... אנחנו כאימהות נכנסות לעניינים יחסית מהר יותר מהם.

אנחנו גרים בעיר שרחוקה מהמשפחה והחברות שלי ובגלל זה לא יכולה ממש לצאת גם.. הוא אבא מעורב והוא בכללי גבר אוהב ומכיל רוב הזמן. פשוט העניין הזה של היציאות בחמישי הוא לא מרפה מיזה! והבנתי שזה מה שהוא צריך וזה המקום שלי בתור אישתו לפרגן לו ושיהנה. אבל למה אם ביקשתי ואני רוצה שנישאר ביחד זה הופך למלחמת עולם?? הוא התקשר אליי ופשוט צעק עליי בטלפון.. קילל אותי שאני מטומטמת ומפגרת ושאני בן אדם חרא שפועל מתוך השריטות שלו בחיים ומתנהג כמו חרא ולמה זה מגיע לו ונמאס לו ממני והכל בצעקות ואני אפילו לא עונה. והוא לא מפסיק. אמר לי מי את בכלל שאני אתן לך דין וחשבון? מי את שאני אבוא אלייך כמה פעמים לנסות לדבר איתך?? אני לא סמרטוט בטח שלא שלך!! אני פשוט לא הייתי מסוגלת לדבר אני בהלם אפילו דמעות לא ירדו לי מרוב הלם. הוא ניתק את הטלפון ואחרי 3 דקות חזר הביתה. נכנסתי לשירותים ונעלתי את עצמי, לא רוצה שהוא יתקרב אליי. אין לי מושג איך להתנהג אני לא יכולה יותר

הוא דיבר ככה כבר בעבר? כי זה דיבור ממש מכוער ובשום סיטואציה בעל לא אמור לדבר ככה לאשתו.

הדיבור שלו קיצוני ומכוער ולא מתאים בכלל! לא כבן אדם, לא כבעל ולא כאבא. אבל אל תסתגרי בשירותים, תצאי, תתאפסי על עצמך, תתני לדברים להתקרר, הוא יבין את הטעות שלו!

כן הוא דיבר ככה. בריבים לשנינו יוצא הצד המכוער גם אני אמרתי לו שהוא דפוק ושזה הזוי שהוא לא מתייחס לילדה. אבל אני אף פעם לא יורדת לפסים אישיים של איזה בן אדם הוא, או מי הוא בכלל שאני אעשה בשבילו.. זה שובר אותי. מי אני? אני אישתך ברור שתבוא ותנסה לרצות אותי ולשמח אותי! אם לא אותי אז את מי???

מה אני אמורה לעשות?? אני לא רוצה שהוא יתקרב אליי אני לא רוצה לדבר אין לי מה להגיד הוא פשוט הימם אותי אני מרגישה עצבנית פגועה ומה לא!!! לא רוצה שיגש אליי בכלל

ואני מפחדת שאני אצא עכשיו ואוציא עליו את כל הקיטור שיש לי ואז בסוף אבכה כמו תמיד, כשאני מגיעה למצבים האלה אני חושבת מחשבות נוראיות שלא באלי לחיות כבר ואני לא רוצה יותר כלום וקשה לי מאוד לצאת מיזה

זה ממש קשה. זוגיות בריאה וטובה לא אמורה להביא אותך למצבים כאלה. יש פה בעיה רצינית לפי מה שאת מספרת בעלך לא רואה את הצד שלך וחושב רק על הצרכים שלו. ועוד בטוח שהוא זה שטוב אלייך מדי…

וואי, זה נורא. כמה דברים, ואני חייבת להקדים ולומר שאני לא שופטת אותך. בכלל! את נשמעת אישה מאוד מכילה ותומכת.. 1. גברים צריכים לפעמים לתפוס מרחק. וכשיש שינוי כזה גדול (תינוק חדש בבית) אז סביר שזה ממש קריטי בשבילו. 2. ריבים לפעמים מתפתחים לדיבורים ממש לא יפים ומעליבים למרות שאין מאחורי הדברים אמת אלא רק רצון לפגוע. בדרך כלל מי שאומר את הדברים המעליבים הוא דווקא זה שנפגע. 3. יש לנו נטייה להניח שלגברים יש את אותם מניעים כמו שלנו, וזה לא נכון. גברים ונשים שונים מהותית וצריך לשים לב לזה, גם כשהוא מבקש ממך משהו או אומר וגם להפך. בעצם מה שאני מנסה להגיד זה שתנסי לקחת את הריב הזה בפורפורציות. אתם אוהבים אחד את השני, הוא ממש אוהב אותך ורוצה לעשות לך טוב, וגם את רוצה לעשות לו טוב. זאת נקודת המוצא, ותזכירי את זה לעצמך, במיוחד

דבר ראשון: תנשמי עמוק. הכעס לא עושה טוב לאף אחד לא משנה כמה מוצדק הוא. אני מציעה לך עכשיו פשוט ללכת לישון ולפתור את זה מולו מחר. שניכם מחוממים וטוב לא יצא מזה. מחר קחי לך זמן להרגע ותני לו את הספייס שלו אל תרדפי אחריו. אם את מרגישה מספיק רגועה תדברי איתו בנועם ואם לא: פשוט תכתבי במכתב ותתני לו: א. רבים בינכם לא יכולים להמשיך להתנהל ככה. לא מקללים. מתיחסים בכבוד אחד לשני ואם למישהו קשה הוא יוצא רגע להרגע. יש לכם ילדה. אתם לא רוצים שהיא תתרגל לשמוע את אבא מקלל את אמא או להיפך. ב. לא משנה מה - לא מכניסים את הילדה לויכוח בינכם. היא בוכה נושמים עמוק ומטפלים בה. היא לא אשמה. לא מתעלמים. ג. הוא לא טוב מידי עבורך כמו שאת לא עבורו. כל אחד צריך לשים את טובת האחר בראש מעייניו זה מה שאמור להוביל אותכם ולהיות ער למצוקות של השני. ד. את מבינה שהיציאות חשובות לו. אבל את מניחה שגם הזוגיות חשובה ואותה הוא רוצה לטפח אז אם סכימתם על משהו שמקובל על שניכם זה לא במקום להתלונן על זה ולבטל את זה. זה צורך, ואם הוא לא ילמד לכבד את המקום של זוגיות בחיים שלו הוא ימצא את עצמו בזוגיות עם החברים ולא איתך ה. זה לגטימי לצאת להתפרק מידי פעם. את מבינה ומפרגנת עם זאת, הוא לא רווק ולכל יציאה יש מחיר מסויים. הוא לא חיי בואקום. כשהוא יוצא זה אומר שהוא טוחן אותך עם התינוקת וקשה לך ריגשת ביחוד שהכל כך טרי אולי אתם יכולים לחשוב על פיתרונות? ה. אתם סך הכל אוהבים זה את זה - לראיה התחתנתם והקמתם משפחה בואו תראו איך אתם צולחים את זה יחד ולא מורידים אחד את השני. איומים בגירושין הם לא במקום עם לא מתכוונים לזה

נשלח לי באמצע 🤦‍♀️ במיוחד במצבים האלה. תנסי להירגע, לכי אליו ותתנצלי על הויכוח והמריבה (לא על הבקשה הממש לגיטימית שלך!!!) תגידי לו שאת לא רוצה לריב ושזה עושה לך רע. אחרי שאת נרגעת והוא נרגע תנסי להסביר לו כמה שזה חשוב לך הבילוי המשותף, מה זה אומר מבחינתך שהוא מעדיף את החברים שלו על פניך, ושההבטחה שלו ואחכ הביטול שלה איכזב אותך כי זה גרם לך להרגיש דחויה, שהוא מעדיך לצאת ולא להיות איתך. רק חייבת להגיד, הוא לא מעדיף את החברים שלו על פנייך. מבטיחה לך, בלי להכיר אתכם. אחרת הוא לא היה איתך...

אני באמת שמחה ששיתפתי פה כי כתבתן דברים חכמים ואני מאוד מסכימה. אני פשוט לא רוצה להעביר את זה.. זה היה משהו גדול בשבילי, לא רוצה לחכות למחר, בסוף מחר אני שוכחת ואוהבת אותו ומתרצה ואז זה חוזר על עצמו. אני רוצה שיהיה לזה כבר סוף לכל המצבים האלו!! העניין שהסברתי לו כבר וגם אם אסביר לו שוב והוא יבין בסוף הוא כן יצא עם החברים שלו ויקבל את מה שהוא רוצה ולא אני?

אני אומר לך משהו שאני רוצה לריב עם בעלי אנחנו קובעים דייט למריבה. אם מתחיל ריב ליד הילד. אני אומרת לו נמשיך את זה אחר כך ( לא רוצה לריב מול הילד) ואז שיש לנו זמן אני אומרת לו - תקשיב בוא נסיים את הריב מה שעשית היה לא במקום כי... ואנחנו פוטרים את זה עד הסוף. את גם יכולה לכתוב לך נקודות על נייר ולדבר איתו אחת אחת אם את מפחדת שתשכחי כי זה חשוב לפתור את זה. אם חשוב לך לפטור את זה הערב זה מובן ויפה תשקלי אם את מסוגלת לדבר רגוע ואם הוא במקום שהוא מסוגל להקשיב

מסכימה עם הודיני, תחשבי אם אתם באמת מספיק רגועים כדי לדבר על זה עכשיו. ומשהו שחשוב לי להגיד, את חפרת עכשיו פה וכתבנו לך וחשבת על זה, אבל את לא יודעת איפה הוא נמצא ביחס לריב הזה... תתחילי מלבקש סליחה על הריב ותגידי לו שאת אוהבת אותו. זה קודם כל. אחכ תשאלי אותו אם אפשר לפתוח את זה ולדבר על מה שהיה. ונקודה חשובה, גברים הם מאוד משימתיים. מה הכוונה? את רוצה משהו, תתני לו משימה שאת רוצה שתהיה. אם לא תהיה מסקנה בפועל שום דבר לא ישתנה. דוגמא: אתם מקבלים החלטה שהוא יוצא בחמישי בערב, אבל פעם בשבועיים. משהו מאוד ספיציפי ומדוייק. בתכלס, תדברו ותגיעו למסקנה מה יהיה טוב לשניכם, הוא אומר שהוא צריך את זה ואת צריכה דברים אחרים. תחפשו איפה אתם יכולים להיפגש, איך אפשר להתפשר... אולי כדאי גם להציע לשים את התינוקת אצל אמא/להביא בייביסיטר ולצאת רק שניכם בחמישי? תנסי להבין בדיוק מה הוא רוצה ולהסביר מה את רוצה. בהצלחה!

אהובות תודה רבה! דיברנו אתמול עד שהגענו לעמק השווה הוא נשאר בבית והכנתי ארוחת ערב שמנו מוזיקה ושתינו ביחד והיה ממש כיף. שמחה ממש ששיתפתי!! עזרתן לי לראות את זה ממקום נכון ולפעול נכון. תודה רבה♥️

איזה כיף לשמוע!!! לפעמים זה ממש עוזר שמוציאים אותך מזה לרגע... כל פעם שיש לי איזה "מריבה" עם בעלי (כתבתי במרכאות כי בעלי לא יודע לריב, הוא כזה חמוד, מתנצל אפילו אם הוא לא יודע מה הבעיה בכלל..) אם אני אומרת לו משהו הוא לוקח את זה די קשה, ואז אני צריכה שניה לעצור לנשום עמוק ולהסביר לו שאני אוהבת אותו ושבגדול טוב לי איתו והכל סבבה. אבל יש פיפס קטן כזה שמפריע לי, והוא באמת מפריע, אז זה חשוב לי, אבל זה לא אומר שכל הזוגיות שלנו בפח. (וזה עוזר כי זה מכניס גם אותי לפרופורציות...)

טוב לשמוע!

אם כל הכבוד, כל גבר וכל אישה צריכים לצאת עם חברים להפגש בבית של חבר או לצאת לאכול משו או סתם מה שהוא רוצה או את רוצה לעשות עם החברים. אבל בואי נשמה יש גבול לכל דבר!!!! כל חמישי??????? זה כבר לא שפוי ופוגעני במיוחד לא לעניין ולא יפה! את גם רוצה לצאת איתו או להיות איתו בבית לאכול משו זה הכי כיף. הוא חייב להשתנות בקטע הזה ועוד לבוא בשיא החוצפה ולריב איתך ולעשות לך מצפונים שאת לא בסדר? אל תחפשי אותו תני לו שהוא יחפש אותך ויבין את הטעות שלו.

הבן אדם פשוט חי בסרט ושוכח שהוא נשוי ויש לו ילדה וחושב שהוא רווק עדיין יפה שאת מפרגנת לו אבל תציבי גם גבולות!

אני אומרת לכל אלו שמנסות לעשן את הדברים ואוי כמה נשים צריכות להכיל ולהבין ולצאת ולתפוס מרחק ולהשתחרר גם הנשים לא שונות מגברים וגם הן רוצות למאת להתאוורר וגם אותן צריך להבין יותר מהגבר כי מה לעשות כשזוג מחליט להביא ילד הרוב אם לא הכל על האישה.. תפסיקו לעדן את זה לא כל הגברים חמודים ומתחשבים ולפעמים צריך להיות אסרטיביות ולהעמיד אותם במקום..

לעדן

וגברים צריכים לצאת לתפוס מרחק ולהתשחרר*

הוא ממש חי בסרט. אגואיסט ודוחה!! זה לא נשמע שעובר עליו משהו והוא מנסה לברוח הוא פשוט בן אדם סוציומט וזה לא מגיע לך! את צודקת בכל מה שאמרת! אל תוותרי לו תדברו על זה תסבירי לו. את מלכה אחותי. הוא ממש לא אמור לצאת כל שני וחמישי הוא לא ילד. הוא אבא. יש אחריות. יש אישה. הוא לא שווה את הדמעות שלך.

שימי עליו פס ותגידי שאם ככה אז גם את תתחילי לצאת למה מה קרה?

גרמת לי לדמעות... אולי כי אני מרגישה שגם המצב שלי כזה, אני גם תמיד מרגישה מפגרת שאני מפרגנת לו ובחיים לא אומרת לו לא על יציאות עם חברים, וכאילו מאז שיש ילד התחלתי לקנא כי לי אין חברות, החברים שלו הם קצת חברים שלי איפשהו אבל גם זה לא כזאת קרבה (בכל זאת גברים) וגם לי בא לפעמים לצאת ולהנות והיה לנו ריב כשביקשתי ממנו שישאר איתי שישי אחד ולא יצא איתם והוא עשה לי כזאת הצגה פהה ואמר לי ״אז תצאי אני לא אומר לך לא לצאת״ וזה הכי היה חץ ללב שלי כי הוא יודע שאין לי עם מי... אני יכולה להגיד לך שאני אוגרת את הדברים האלה המון זמן, וזה לא משהו שעובר לי זה מצלק את הנפש וגם אם אחרי 5 שנים נהיה הזוג הכי מושלם אני לא אשכח את המילים האלה כי אני בחיים לא הייתי פוגעת לו בנפש. מצד אחד אולי האינטיליגנציה נשית גבוהה יותר ואני מצפה ליותר מדי ממנו אבל מצד שני לא אכפת לי וגם אני במצב הזה שאני מערערת על המקום שלי בזוגיות הזאת. מציעה לך תמיד לדבר על הדברים, לא להשאיר בבטן כי זה משפיע על הילדים שמבחינתי הם מקום ראשון!