הגעתי לקריסה אני פשוט אמא חרא וזועה תינוקת בת 4 וחצי חודשים, התחילה לקום שוב בלילות אין לי מושג מה כואב אולי שינים אולי עיפות יתר, היא כל היום ערה היא ישנה שעה אחת כל היום אני מנסה כל דרך אפשרית לתת לה לישון והיא לא ישנה לי. מחשיכה את הבית שמה לה שירים עושה הכל מהכל והיא לא ישנה. מגיע 7 בערב היא סחוטה מקלחת מאכילה ישנה שעה וקמה שוב ונרדמת רק ב11 בלילה ואז קמה באמצע הלילה. היו לה סדרי שינה היא הייתה ישנה לי משעה 9 עד 5 בבוקר ועכשיו תקופה שלא. כבר התחלתי לאבד את זה נכנסתי לדיכאון שאני כל היום בבית וכל היום עובדת בבית וכל רגע הבית מתלכלכך והכל עלי ואני לבד בעלי חוזר מאוחר אין לי עזרה ממנו גם בשישי הוא עובד וזה רק עליי. כל הבית מפוצץ כביסות מסריחית מלא כלים מלא בקבוקים לשטוף והדבר שהכי פחדתי ממנו קרה פשוט התחלתי לאבד את הסבלנות. אני אמא זוועה היום היא בכתה וניסיתי להרדים לא הצליח ניסתי לשים אותה במשחקייה שלה לא הלך הלכתי לעשן 6 סיגריות כדי להיות סבלנית אליה והיא רק בוכה ועברו רק שעה מהאוכל ואז ראיתי שעבר שעתים הכנתי לה אוכל והיא אכלה את כל הבקבוק בחמש דקות ונרדמה. ואני פשוט לא מפסיקה לבכות אני שונאת את עצמי הגעתי למצב שאני מתעבת את עצמי אני אמא זבל. היא היתה רעבה ואני הייתי עסוקה בלהגיד לה דיי אני לא יכולה יותרר תפסיקי והיא כל הזמן הזה סימנה שהיא רעבה אבל לא ניחשתי שהיא רעבה כי עבר זמן קצר מהאןכל. לא יודעת אם זה הפלטפרומה לפרוק אבל אני פשוט מותשת וחייבת להוציא מה שיש עליי

נשמה לא פשוט מה שאת מתארת. תנשמי. מובן לגמרי מה שאת עוברת. אם היא עירנית ככה , משהו מציק לה אין ספק. תמיד תבדקי שאין איזו שערה סביב אצבע.. או כל דבר שעלול להציק. אולי לבושה חם מדי או מעט מדי. אולי היא רוצה לצאת מהבית לטייל קצת ? חשוב שתצאי , תנשמי אוויר. לנפש שלך. אין לך במי להיעזר עד שבעלך מגיע הביתה ?

גם אני נמצאת במשבר גיל הארבעה חודשים. ליבי איתך. ואת אמא מדהימה! תהיי חזקה זה עובר ❤️

בזמן עירות היא בוכה /רגועה ? והיא מרגישה אותך עם את בדיכאון לחוצה מוטשת גם היא תהיה ככה תשני גישה תהיה סבלנית מחילה אוהבת כול דבר בקלילות היא לא ישנה אז לא לעשות מיזה סרט להגיד או לחשוב אפילו דיי אני לא יכולה יותר להוריד מהלקסיקון תזרמי והיה הרבה יותר קל גם לי היה את התקופה הזאת וזה חלף ברגע שהכנתי למצב 😌

וואו אנונימית אני כל כך מזדהה איתך. זה כל כך קשה כשהיא בוכה והבית מסביב זועק הצילו ליחס ואת עייפה ובאמת רוצה שרק היא תירגע. תדעי לך שאת אמא מושלמת. ואני מעריצה אותך שכשהיא צרחה ואיבדת את הסבלנות יצאת ועישנת כדי להירגע. את לא מבינה כמה שזה הצעד הכי נכון לעשות. אנשים מרוב עצבים וחוסר אונים מסוגלים לעשות דברים שיתחרטו עליהם אחרי זה כמו להתנהג בגסות עם התינוק או לדחוף אותו ממך לא בקטע של התעללות בקטע של פשוט מאבדים את זה. אז באמת כל הכבוד לך. ותדעי שאת אמא מצויינת וזה יעבור בקרוב

מוריה לי זה קרה 😭מאז אני יוצאת ומעשנת! בהחלט רואי להערכה עדיף שישאר עוד דקה בוכה ולא לעשות את זה אני נתתי לו הכול הנקה שירים ידיים עמידה חושך מקלחת מה שהוא רצה ועדיין בגיל הזה או קצת יותר באיזה חודש ככה מה שפשוט עשיתי שאיבדתי את זה הינו על המיטה שלי ופשוט ״זרקתי אותו״ אותו כזה על המיטה והלכתי לבכות כמו ילדה בת חמש עם חננה והוא צחק לי הרגיש כמו טרפולינה אז זה היה פלוס היחדי שנותן לי קצת נחת מהדבר הזה בידוק הייתה לי פרידה מבעלי והיה מצב ממש חרא של הכול ביחד והייתי אומרת מלא אין לי כוח אין לי כוח כול מיני כאלה ואף אחד לא עזר לי הייתי לביאה באמת על בעלי בכלל לא בכיתי המשכתי כרגיל וזה אבל היו לי רגעי שבירה שרציתי למות כי אני פאקינג לבד אבל מהרגע ששניתי גישה למדתי לסדר את היום למדתי איך לתמרן בין הבית לילד אני גאה בעצמי אני עושה את זה מושלם הבית מתוקתק אוכל במקרר הילד עם אמא סבלנית ונותנת לו הכול עד שנה הוא נירדם לי בידיים בקיצור את לא אמר נוראית את במשבר קטן שאת תריכה לצאת מימנו אבל מהר שהיה בהצלחה

בנות אתן מדהימות העליתן לי חיוך באמת. שלא שפטתן וההפך הרמתן לי. חייכתי אליה עכשיו אחרי ימים שאני בדיכאון עם עצמי כי גם עלי עוברים דברים והיא התחילה להתגלגל מצחוק היא צמאה ליחס ממני אבל אני פשוט מתקשה מכל המסביב מקווה שזה יעבור לי כבר ולא אין לי עזרה מאף אחד😢

אוי ללי שולחת לך חיבוק ענק. ולא סתם אמרתי את זה גם לי היה קטע שניסיתי להרדים אותה בלילה והנקתי אותה והיא נרדמה עליי כל פעם שבאתי להניח אותה בעריסה התחילה לצרוח ככה איזה 5 פעמים עד שפשוט נשברתי התחלתי לבכות והנחתי אותה בכזאת גסות שאני מתביישת לקרוא לזה זרקתי אותה לעריסה היא היתה בת חודשיים וחצי. אחרי כמה דקות של בכי נרגעתי והתחרטתי על השניה שנולדתי וישר הרמתי אותה ובסוף היא ישנה עליי מרוב האשמה שהיתה לי שככה התנהגתי אליה. וסיפרתי את זה לרופאה שלי והיא מאוד ניחמה אותי ואמרה לי שבמקרה כזה באמת עדיף שהיא תבכה אפילו תצרח איזה 2 דקות בזמן שאני יוצאת להירגע כדי שבאמת חס וחלילה פעם הבאה זה לא יקרה.....

אנחנו הנשים חזקות ונלחמות על החיים שלנו ושל הילדים שלנו וזה קשה וזה כואב ואת מרגישה לבד ושאת מתמוטטת אבל אנחנו נעשה את זה כמו גדולות. מותר להיות קצת בדיכאון ומותר לא להיות שמחות כל היום ולהיות קצרות רוח. כל עוד זה באמת ברמה נורמלית ושאנחנו מסוגלות להרגיע את עצמינו. ואנונימית את לביאה ואת לא צריכה אף אחד בשביל חעבור את התקופה הזאת. את רק צריכה את החמלה של עצמך. תתני לעצמך מקום לטעויות אם קורה משהו זה לא אומר שאת אמא פחות טובה את אמא מס 1 ובעזרת ה' בקרוב תשאירי את התקופה הקשה מאחורייך

מוריה יאלופה כול הכבוד ששיטפת גם את הרופאה אני לא היה לי אומץ שיטפתי חברות בזה שאין לי כוח או שקצת איבדתי את זה אבל לא מעבר התביישתי פחדתי שישפטו במיוחד גורם מקצועי לא מספיק אני אם יחדנית עכשיו אז גם חסרת סבלנות רווחה תתערב וכזה למרות שלעולם לא עשיתי משהו שיפגע בו גם מה שעשיתי עשיתי למקום מבטחים לא לריצפה או מכות חלילה אבל עדיין לא ידעתי איך זה יתפרש

וגם עכשיו שרשמת זרקתי שלא תדמינו איזה זריקה מהסרטים לחחח פשוט עמדתי על המיטה הייתי איתו בידיים מנסה להרדים להרגיע עם קצת קפיצות קטנות וזה ולא הצליח אני איבדתי את זה כאב לי הידיים באתי להניח לא זוכרת מה קרה שגרם לי עוד יותר לאבד את זה באתי להניח כבר הייתי בחצי מהדרך ופשוט שחררתי זרקתי בכוונה