חמותי בלתי נסבלת. היא אישה בודדה. לא מדברת עם שאר הילדים שלה חוץ מבעלי ועם אף אחד מהאחים שלה. כי היא פשוט מרחיקה ממנה את כןלם. מאז שאני בהריון ובכללי מאז שהתחתנו היא ממררת לבעלי את החיים. אחת לשבוע כותבת לו זהו שכחת ממני אתה מסונוור יש לך חיים משלך משפחה משלך ובאמת שבעלי מתנהג אליה בסבלנות ויפה ממש ונגיד היינו בחופשה בתל אביב עם חברים ויצאנו למסעדה אז יצא ששעתיים הוא לא היה זמין היא כותבת לו על זה אתה לא תענה לי מתי שבא לך תשכח ממני דברים הזויים כאילו באמת אלוהים קצת מוח ראיתי שכתבה לו- תרוץ לספר לה (כאילו לי) שתשנא אותי עוד יותר אנחנו אצלה פעם. שבוע מבקרים (גרה רחוק) ופעם בשבועיים בקידוש וכלום לא מקובל עליה היא מקנאה בקשר שלי עם כמא שלי זורקת לי הערות כמו אתם לא משתפים אותי בכלום, גם בחתונה לא ראיתי את השמלה שלך וכאלה דברים אני כל הזמן חושבת מה יהיה כשיגיע הילד ואיזה באסה שיש לו סבתא כזאת שכל מה שמעניין אותה זה להתמסכן ולהתקרבן

מרגישה אבודה.. ילדה בת 3 כל דבר קטן ישר בוכה לפעמים גם בלי דמעות העיקר לבכות.. מנסה לדובב אותה לא מצליח מתעצבנת עלי עד שזה מגיעה לרמות מוגזמות ואז אומרת לך או שתסבירי לי מה קרה כי אני לא מבינה בצרחות או שתרגעי נדבר ואז צורחת יותר🥴🤯 מה אני עושה לא נכון? דרך אגב היא עדין עם מוצץ אני לא יודעת אם זה קשור..

מישהי רואה פז ?