פוסט פריקה לפניכן 😔 שבוע 39+3, מחכה כל רגע ללידה וכבר די מתחרפנת מהקושי והציפייה, ובמקביל סבא שלי (האחרון שנשאר) עבר אירוע לב והמצב שלו סופני ואין לדעת מתי יגיע הסוף.. אני מרגישה בתמהיל רגשות שאני לא יודעת איך להתמודד איתו, איך במקביל קורה הדבר הכי מרגש לדבר הכי כואב. אני ילדה של סבא וסבתא, סבא שלי והסבתות שלי גידלו אותי, ואין דבר שהיה לי יותר קשה מלהפרד מהסבתות שלי בשנים האחרונות.. ופתאום שמנו לב שהמוות של הסבתא הראשונה שלי קרה במקביל להיריון ראשון של אחותי, והמוות של הסבתא השנייה במקביל ללידה של הבת השנייה של אחותי, ופתאום עכשיו זה.. אני לא מצליחה להבין איך זה קורה ככה ואיך אפשר להכיל את הרגשות המעורבים האלו 😢 סתם הרגשתי צורך לפרוק, אני בעיקר מרגישה עצורה כבר מכל כיוון מרוב שאני לא יודעת איך לבטא את זה, לא מצליחה להרגיש באמת ולבכות, או להתרגש 😔