בא לי לפרוק בשביל שאולי אחרות שמרגישות את זה לא ירגישו יחידות 🥰 , שבוע 31 עד לפני חודשיים הייתי מוכנה ללדת בראש וזה (הריון ראשון) הייתי אומרת יאללה אני מתרגשת וזה מוכנה לכאב וזה פתאום עכשיו 😳 אני אשכרה לא מוכנה לדמיין את עצמי בבית חולים ובכלל יולדת ילד (בעזרת ה׳) מוזר לי מרגיש מה הקשר ילד פתאום (שאני הכי מחכה לו בעולם) לא יודעת גמורה רצח איך אני יחווה את זה?

אז אני להפך מהרגע שגיליתי על ההריון נלחצתי פחדתי אני אחת שלא הולכת לרופאים ומתה מפחד אפילו מבדיקת דם ולקראת סוף ההריון קיבלתי אומץ מרוב נואשות היה לי קשההה כבר לסחוב אמרתי קחו אותי עכשיו ללדת אני מוכנה לא אכפת לי ואיך שבאמת הרופאה שלחה אותי למיון לזירוז רעדתי ברמות!!! בסופו של דבר את מגיעה לרגע האמת וזה כבר לא מפחיד ופשוט עובר ומגיעה תחושת ההקלה לא יודעת אם זה מנחם אבל יש מי שמזדהה איתך והסוף היה טוב בטוחה שגם אצלך♥️

כן אני מאוד רוצה כבר להגיע לשבוע 40 ושיצא ממני כבר ושיהיה בידיים שלי הכוונה שכאילו אני לא מוכנה לדמיין את הסיטואציה 😫 את הבית חולים את הלידה מוזר לי חדש לי לא יודעת

ואיזה כיף לך איזה שבוע ילדת?

ילדתי שבוע40+3 היתי אומרה לעבור זירוז ולא היה מקום בחדרי לידה אז השאירו אותי לילה ובוקר שלמחרת אמורים היו לשים לי בלון בסוף הייתה לי פתיחה של 2 אז לא היה צורך ובערב כבר נכנסתי לחדר לידה הכל יכל לקרות בשניה למזלי היה לי פתיחה והלידה היתה טבעית ברוך ה

ואני מזה מבינה אותך שקשה לך לדמיין את עצמך בסיטואציה כזאת גם אני היתי כמוך זה מלווה בהמון חששות דאגות לחץ ופחדים כי את לא יודעת איך זה יהיה מה יהיה איך זה מרגיש כזה חוסר וודאות וזה טבעי והגיוני כי לא עברנו את זה אף פעם אז ברור שזה ישפיע בצורה כזאת לידה שניה כבר נדע איך כל הדבר הזה הולך אז זה יהיה קשה פחות

בדיוק בתאל