היי בנות.. משתפת משהו קצת רגיש ורוצה לדעת אם יש עוד כמוני.. בעלי לא מחובר לתינוקת שלנו בשום צורה… לא ניגש לא מדבר איתה אולי רק פעם ביום.. היא לא חסרה לו לא מתגעגע אליה לא כלום… איך שהוא חוזר הביתה הוא הולך למחשב משחק בו משחקים של ילדים. לא רוצה להיות שותף בכלום וכל הזמן מתנער ממטלות ודברים שצריכים לעשות עבורה עבורי ובכללי המצב גם בינינו לא ממש טוב… יכול להיות שהוא מרגיש שהוא מתחרט על כך שהוא אבא? כך אני מרגישה ממנו, כאילו הוא רוצה את החיים שלפני להיות לבד בלי אחריות נוספת ועוד בן אדם קטן שצריך לדאוג לו.. עוד מישהי חוותה משהו דומה?? כבר ממש מיואשת ומתוסכלת 🤦🏼‍♀️😭

היי(: גם אני וגם בעלי חווינו קושי להתחבר לבן שלנו בחודש הראשון, אבל הוא כן ניסה לקחת חלק בקטנה. בעיניי זה חשוב כדי שיהיה חיבור, הם הרי לא איתם כמונו כל היום.. והן חוזרים עייפים מהעבודה. גם לגברים יש דיכאון אחרי לידה... תנסי לשבת איתו, אולי אפילו לצאת לקפה, לשמוע מה הוא מרגיש ואת הצד שלו, ולחשוב מה אפשר לעשות. בירושלים יש קבוצה של אבות אחרי לידה, אולי יש גם במקומות אחרים... משתפים נותנים עצות וכלים. להוסיף ילד לחיים זה לא קל ובאמת באיזשהו מקום כבר יש פחות חופש, אבל הם גם אושר גדול שגדל וכל גיל יביא את החיוך שלו. וזה יגיע❤️