איך מבדילים בין אדם נרקיסיסט לאחד שפשוט לא שם עלייך? תמיד אמרתי לבעלי שהוא אוהב את עצמו קודם אולי בגלל שאופי שלי כולם באים לפניי גם על חשבוני תמיד מי שאני אוהבת קודם אעשה הכל כדי שישמחו שיהיה להם טוב גם כשזה על חשבוני... וזה עושה לי טוב למרות שלפעמים מתעצבנת כי זה לא דו כווני חוץ מאמא שלי...שאני יודעת בוודאות שתעשה הכל למעני כמו שאני למענה... מרגישה שלבעלי לא אכפת מהרגשות שלי אם מתפרצת אם מתפרקת אם בוכה או אפילו מבקשת ממנו שיפסיק לדבר ולהמשיך לפגוע בי כשאני כבר פגועה... אני יודעת שאני עושה ועשיתי דברים שקשה לסלוח עליהם ובזמן כעס אומרת מילים מאוד פוגעות ואפילו תוקפנית אבל גם כשהוא פוגע בי חושבת עליו ואומרת לעצמי שאני צריכה קודם כל להשתנות לדעת שעשיתי שינוייי ולא לחזור על אותם הטעויות אבל במחשבות ארוכות בזמן האחרון אני מבינה שאם היה לו אכפת לא היה עושה דברים מסויימים ממש ספציפים שפודעחם בי ומוצאים אותי מאיזון... גם כשכבר מפורקת ובוכה הוא קר אפילו מחייך .. לא יודעת אם מההלם וחוסר ההבנה כמו שאומר "מה יש לך כאילו משהו מת" וזה עוד יותר פוגע וגורם לי להרגיש חור בלב... כל פעם אותו סיפור ואני מרגישה שהוא פשוט לא רגיש אליי. אחריי ריב הוא ממשיך רגיל אומר לי חיימשלי ומדבר איתי כאילו כלום. ואני משתגעת מזה. אני יכולה להישבר לרסיסים והכל עובר לידו. עכשיו זה לא שהוא השתנה... הוא תמיד היה כזה שכלתני אבל היום אני לא יכולה לספוג את זה יותר. אני רוצה משהו שיחבק אןתי כשבןכה וירגע וירגיע שמכאיב לי....לפחות כשרואה שאני בוכה.... הוא יודע כמה אני רגישה אבל משום מה תמיד עובר לידו.. כבר התחלתי לחשוב שהוא פשוט נרקיסיסט שנהנה להוציא אותי מדעתי.. מה יש לכן לומר לי לו היתי בנאדם שאתם אוהבים שמספר לכם את זה?