אמא לתינוקת בת חודשיים עשיתי מעשה ממש מטומטם ואני מרגישה רע האף שלה התינוקת ממש ממש סתום שהיא התחילה לנחור ולבכות אז שמתי לה מי מלח וזה לא עשה כלום אז סתמתי לה ל4 שניות בערך את 2 הנחיריים בערך כדי שזה ייצא ופתאום עכשיו אני חושבת לעצמי אולי לא הייתי אמורה לעשות את זה אולי פגעתי בה😭😭😭😭 היא נראית בסדר והכל כרגיל אבל אני ממש מרגישה רע!!

היי בנות שואלת בשיא הרצינות… יש כאן בנות שלא הורידו שיערות למטה לפני הלידה והגיעו לחדר לידה עם שיער למטה? לפני שנים עשיתי לייזר ולא ״תחזקתי״ לפני ההריון ובמהלך ההריון יצא לי כמות שיער כאילו אין זכר ללייזר אני מנסה לגלח פה ושם על עיוור אבל עדיין יש לי (אל תגידו לי להעזר בבעלי כי אין סיכוי, וללכת לקוסמטיקאית לעשות שעווה גם אין סיכוי…) אני ממש מתביישת להגיד ככה למיון יולדות וחדר לידה ושהמיילדות יגעלו ממני😖

הבת שלי אוכלת נוטרילון AR אבל אני לא מחכה 7 דק אני נותנת לה ישר כמה זה קריטי??

איך להתנהג לדעתכם? אני מרגישה שהנכדים עול עבור המשפחה שלי כל הזמן הם אומרים שזה לא הילדים שלהם והם לא חייבים כלום... אמא שלי בחיים לא שאלה לשלומי בחיים השיחות זה הנכדים בגן... עונה כן מסמסת שוב ב17 למה נשמע עם הנכדים וזהו.. הם רואים אותם פעם בשבוע... שעוזרת בשישי ועכשיו בגלל המלחמה הייתה צריכה לעזור ל5 שעות בבוקר בשני ושלישי וסרט של החיים.... בחיים הם לא באו סתם לבקר הם לא מציעים לי לבוא שיודעים שאני לבד כי בעלי עובד מ17 בערב כל הלילה... אני מרגישה פשוט בודדה סחוטה ועייפה שהיא פשוט לבד קורסת ולאף אחד לא מעניין... השאלה היא כזאת. האם לשחרר אותם ולבוא בגישה שלא מעניין אותכם שלום... הכל אסתדר לבד או להמשיך לבקש עזרה כי אין ברירה לפעמים. ראוי לציין שלאחים הרווקים שלי הם לא קחו והם יוצאים הרבה ונהנהים ואפילו לא מציעים לנו. מרגישה שיש להם משהו איתנו