השאלה היא בעיקר על הפרשי גיל קטנים אבל כל מי שרוצה שתענה :) כשמחכים לילד שני, ההתרגשות והציפייה היא דומה לילד הראשון? או שבגלל שכבר יודעים מה הקושי בניו בורן, אז יותר מפחדים? * ההריון הראשון שלי היה מדהים מההתחלה ועד הסוף, היה לי קשר מאוד חזק לעובר והייתי מדברת איתו המון במהלך היום, מאוד התרגשתי ואז קיבלתי את כאפת חיי כשהוא נולד, פתאום הוא לא רק שלי הוא של אבא, סבא, סבא , דודים.. וההרגשה של חוסר אונים כשכואב לו או משהו מציק לו ואני לא יודעת איך לעזור לו🤷‍♀️ מכאן מגיעה השאלה חח, האם גם בילד השני מחכים לו כל כך?

היי, גם אני בהריון שני, וגם בהריון השני מדברים מלא לבטן והתרגשות של דבר חדש...ההריון הזה, יש יותר חששות מאיך יהיה, איך הראשונה תגיב, איך יהיה הרדמות כפולות....וזה מובן ולגיטימי, כי זה שלב אחר...ההתרגשות תיהיה בכל מקרה! ברגע שתלדי....אבל זהה ממש לגיטימי שבסבב שני מתלוות גם תחושות אחרות, כי יש לך נסיון.

האמת אני כרגע לקראת סוף הריון שני, הרבה פחות מרגש אותי, אין לי מושג למה. בהתחלה זה הלחיץ אותי אבל כבר התרגלתי.. סוג של אפאטיות בקטע של ההתרגשות🥴 אני יותר לחוצה.

ואו אני בסוף ההריון השני ומחכה בקוצר רוח כבר לפגוש אותה פי מליון מההריון הראשון ודווקא החשש הוא קטן יותר כי אני יודעת פחות או יותר מה מחכה לי בע"ה

ברור שהריון ראשון זה הכי מרגש בעולם והכי מצפים יכולה להגיד לך שלא תכננתי את השנייה וה' רצה ושלח לי עוד אחת מתנה קשה לי להוציא את המילים אבל בהתחלה הייה קשה לי להתחבר להריון לעובר לכלום בקושי עשיתי מעקבים אבל אח''כ שמתחילים להרגיש את הבעיטות והכל זהו מתאהבים אני יכולה להגיד לך שהיום הילדה הזאת היא אווווושרר ואני כ''כ שמחה שזה קרה כי יש לי הפרשים צמודים והן חברות טוובות ומשחקות ביחד והיא הדבר הכי יפה בעולםם והיא קשורה אליי ברמות אחרוות מה שהגדולה ההפך היא ילדה של כולם נכדה ראשונה לכולם אז ככה שה' שלח לי עוד אוצרית קטנה ועכשיו מחכה לשלישי עוד יותר מתרגשת, ילדים זה אהבההה חפרתייי חח