לבעלי ולי יש ילדה בת שנה ואני בהריון חודש שישי.. כבר כמה חודשים מערכת היחסים בנינו על הפנים. אני מרגישה כל כך רע. אני באמת ובתמים מרגישה שלא אכפת לו ממני ומהרגשות שלי.. אני עוברת התעללות מילולית ואני חווה האשמות מהבוקר עד הערב.. אני חושבת לעצמי כבר כמה ימים מה אני עושה במערכת הזוגית הזאת? מה היא נותנת לי.? אני כמובן לא תמימה וגם אני עצבנית וכאובה אבל אני עוברת קשיים פיזיים נפשיים ומנטליים.... אני שוקלת בכובד ראש לסיים את הנישואים האלה.. למה לא בעצם? אני לא תלויה כלכלית בו אני לא תלויה בו בכלום. ברוך ה אני עצמאית. עזרה הוא לא עוזר באמת רק מקשה עליי... אני מתפללת לה שיעזור לי לעשות את המהלך הזה כי יש לי תחושה שזה יעשה לי טוב. אשמח לעידוד עצה משהו... קשה להיות אישה בעולם הזה

תמיד יש עליות וירידות בבני זוג קחי נשימה עמוקה הכל יהיה בסדר תשבו תדברו אומרת לך מניסיון שיש אהבה להכל אפשר למצוא פיתרון!

הכי קל זה גירושים, ככה מבחינך סיימת את הקשר וזהו, אבל גירושים זה צריך להיות פיתרון סופי, צריך להילחם על הקשר במיוחד שיש ילדים, תעשו שיחה מחוץ לביית במקום רגוע ותדברי איתו על כל מה שמציק לך ותחפשו ביחד פתרונות

קחי בחשבון ,כשמתגרשים ויש ילדים בתמונה אז זה מחייב שתישארו בקשר עוד איזה 20 שנה ואף מעבר... ממליצה בחום על ייעוץ זוגי כי אחרי הגירושים הוא לא פשוט "ייעלם לך מהפרצוף"