בזוגיות 10 שנים נשואים שנתיים עם ילדה בת חודשיים שתהיה בריאה מלאכית שלי ♡ אני רוצה להיפרד מבעלי. אני כל הזמן בוכה מרוטת עצבים מתוסכלת פגועה מעדיפה להיות לבד מאשר להרגיש איך שאני מרגישה. הוא חסר רגישות כלפי לא משתדל לשנות דברים שמפריעחם לי ופוגעים בי מקטין את התסכול והכאב שלי ממנו תמיד עושה השוואות בין מה שאני עושה למה שהוא עושה "אם אני היתי עושה לך מה שאת עושה לי לא הית פה" והוא צודק איבדתי את זה המון פעמים וחציתי גבולות לא מצדיקה את עצמי אבל יכולה להגיד בפה מלא שהחוסר רגישות שלו הזלזול(לא מקלל מדבר יפה אבל בטונציה כזאת מזלזלת) בצורה כזאת שאם אני יספר לא יבינו מה הבעיה אבל המבט הטון...לא יודעת להסביר... מחרפן אותי מבקשת ממנו להפסיק לעזוב אותי והוא ממשיך "אני לא מבין לא מבין...מה מעצבן...מה את משתגעת..." עד שאני מתפוצצת ועושה כל טעות אפשרית. כל פעם אותו סיפור...מדברים אני מבקשת ממנו שיעצור כשאני מבקשת ואני מבקשת! שיעזור לי שאני לא מצליחה להכיל את הרגש שלי את הכאב את האתימות שלו...הרנרדיות שמשקיע בלהתעקש על לא להבין אותי ואז אני מתפרצת... מבטיח שינסה והכל חוזר... זה לא מעכשיו גם לפני הנישואים זה היה אבל אתן יודעות אהבה... היא מחרפנת... הינו צעירים...רבים...מאשימים את האגו... אחרכך התחתנו אומרים השנה הראשונה קשה...תמיד יש משהו... אבל אני לא יכולה עוד. אני יודעת בוודאות או שאני אשתגע או שאפגע בעצמי. הוא אומר את לא מאיימת עליי... ואני באמת לא מאיימת... ככה אני מרגישה. אבל בשבילו "מה בסהכ אמרתי...." "מה את משתגעת..." "אף גבר לא היה סופג מה שאני סופג ממך..." "מה את בוכה..." "אני לא מבין אותך..." האהבה שלנו זה אהבה שכואבת בעצמות אהבה אמיתית אבל עכשיו עם בתינוקת אני מרגישה שזה לא שווה את זה... אני מחזיקה אותה ובוכה... אחריי הלידה אמא שלי אמרה אל תבכי הרבה... תשחררי אבל תזכרי הילדה מרגישה אותך... וזה שובר אותי אני לא מוכנה. לא מוכנה להתעצבן יותר לא מוכנה לבכות יותר לא מוכנה לקום עם עיניים נפחות וראש מתפוצץ כאבים לא מוכנה שהבת שלי תשמע אותי צורחת בןכה ומתעצבנת כל שני וחמישי לא מוכנה להיות האישה שבוכה בבית ומחייכת חיוך צבוע בחוץ לא מוכנה להיות אישה שלא מעריכים אותה(למרות שאומר מעריך אבל במעשים אני מרגישה שאני לא שווה כלום!) לא מוכנה להיות אישה לא נאהבת שלא מקבלת חום שלא מוותרים על האגו בשבילה שלא מגלים אמפתיה כלפייה שלא מבינים שאני לא בול עץ וכן אני אוברררר רגישה!!! לא מוכנה לוותר ולהבליג על זה יותר!! כשטוב ומושלם אז יש לו תרומה וזה אנחנו אבל שחרא זאת רק אני והשיגעון שלי "מה בסהכ אמרתי...מה בסהכ עשיתי..." נמאס לי שלא לוקח אחריות שמקטין את המעשים שלו נמאס לי שמתעלם ממני נמאס לי להרגיש משוגעתתתתתתתת עם בנאדם שאמור לאהוב אותי להבין אותי לחבק אותי לוותר לפעמים בשביל שיהיה לי טוב מרגישה שהכל כבר עובר לידו ואני רק הולכת ונהית שקופה בעיניו בעניי הלב שלו הראש שלו. וזה לא מגיע לי !!! אני רוצה להפריד כוחות נמאס לי לבכות נמאס למה לחכות שאני יחלה? שאני יפגע בעצמי? שאני יעשה מעשה שאין ממנו חזור? לדבר אין עם מי כל השיחה זה וויכוח אפאחד לא יכול להשלים משפט... כלגך קשה לרשום ולתאר הכל כאן על רגל אחת... קשה שאין עם מי לדבר לא נשתף משפחה הכל נשאר בנינו חוץ מזה ששנינו מתביישים מהמצבים שהגעו אליהם מה שאמרנו עשינו לאורך השנים... סלחנו ושוב חוזר על עצמו... אבל היום עכשיו אני מעדיפה להיות לבד ולחייך תמיד מאשר להיות איתו לחייך 20% ולבכות בשאר הזמן... זאת אהבה?! אז שתזדיין לי מחיים.

אחריי שבכיתי אץ נשמתי... קמתי הלכתי לחדר ואמרתי לו אני רוצה להיפרד אני לא יכולה יותר... ומאז שתיקה יצא למרפסת לעשן בטח הוא חושב שאני שוב זורקת מילים לאויר... אין לי כוחות בגוף אין לי

הרבה פעמיים מרגישים ככה במיוחד כשיש תינוק בתמונה את צריכה לראות כמה מינוסים יש בקשר לעומת הפלוסים ילהחליט אח יש מה לשנית והאם חשוב לו באמת להישאר איתך

אני לא תלית שכולה תכלת ואמרתי לו כמה פעמים לך.. מה אז מה עושה איתי... הוא אומר התחתנתי איתך עם כל החבילה לפעמים את ככה אבל את אישה טובה אז מה תחרפן אותי ותגיד שאץה נשאר ואני ידפק כי אני לא יכולה להחזיק את עצמי כמוהו?! כי גם אם יעמדו 20 איש מולו וקללו אותו הוא שם חומה כן נפגע בפנים אז אני נפגעת גם בפנים ומראה את זה אוףףףף כמה תסכול שמשהיא תגיד משהו אני כבר לא יודעת מה לעשות זה דפוק חייבת לשתף

אני מרגישה שלא חשוב לו להישאר איתי... אוהב אותי אבל לא מספיק כדי להבין אותי... לר מספיק כדי להפסיק לעצבן אותי ולמנוע ממני להישבר להתעצבן לא מספיק כדי לראות אותי מחזיקה את הבת שלו אבל ימשיך להתווכח ולעצבן אותי ואז להגיד תתבייש... ליד הילדה את צועקת...

אף אחד לא יכול למנוע ממך להישבר ולהתעצבן כי את סכ הכול בנאדם! את אישה רגישה! וכל הפוסט את רושמת ״אהבה״ ״אהבה״.. מה שווה כזאת אהבה? אני לא מעודדת אותך לעזוב אותו! אני גם לא מעודדת שתישארי ככה שבורה! הוא פשוט יודע שאת תמיד תהיי כאן בשבילו, אז כהתחלה את אני ממליצה לך להתרחק לכמה ימים.. לא לעזוב חס ושלום לנצח אלא לכמה ימים שהוא יעריך אותך! ושהוא יתחיל לפחד לאבד אותך! ושאין כמוך בכל העולם ושיתחיל לחשוב כמה את יקרה לו וחסרה לו עכשיו!! וגם תצאי מהלחץ תנקי את הראש ותחשבי עמוק עמוק לפני שאת מחליטה שזהו את עוזבת. אני בתור אישה, יודעת שקשה לי לעזוב בנאדם שאני אוהבת אבל אני גם לא רוצה שהשמחה שלו תהייה על חשבוני!! אני רוצה שנשמח ביחד ונחיה ביחד ואם לשנייה אחת אני רואה שהוא לא מעריך אותי אני מענישה אותו! אני מתרחקת עד שהוא זוכר מי אני ומה אני בשבילו באמת!!!

קראתי הכל ומחילה אבל לא הצלחתי להבין מה הוא עושה שכל כך מעצבן אותך

אל תחליטי שלא חשוב שלו להישאר איתך לו היה זה נכון לא הייתם נשארים ביחד כל התקופה שעברה.. אז סלו דאוווון... תחשבי טוב טוב.. ואל תשפטי אותו. את חזקה ואת לא שבורה את סך הכול רגישה ומתוסכלת. אני מאחלת לך שתמצאי את הדרך הנכונה ותבחרי במה שטוב לך ולתינוקת שלך 🌹🌹🌹

וואו אני ממש מבינה אותך ואני מרגישה את הכאב והתסכול שלך.. אני במקומך במצב כזה הייתי מצילה את עצמי ומעיפה אותו קיבינימט. וזה קשה קשה בטירוף אבל יותר קשה יהיה אם תקרסי בגללו.. זה נשמע כבר שאת על הסף והוא חי בסרט גם כן עוד יותר מתסכל שהוא לא לוקח ברצינות מה שאת אומרת לו תאמיני לי כלום לא שוה שתקברי את עצמך ככה קומי ותלכי חיים פעם אחת אז למה לסבול ככה ? למה אהובה ??

ולא יעזורר מה נכתוב לך כאן סופו של דבר זה החוויה שלך והרגשות שלך.. תמיד יש עניין כמובן לנסות טיפול זוגי ולנסות לגשר על המצב אבל לפעמים כשאין ברירה עדיף לפרק תחבילה ותאמיני בעצמך שמגיע לך להיות מאושרת מחוייכת שמחה במיוחד שיש לך ילדה וזה משפיע עליה כמובן

נראה מהכתוב שיש בעיית תקשורת בינכם וזה קורה לכולם במיוחד עם הגעת הילד הראשון, למה לא ללכת לייעוץ? מומלץ מאוד כדי לעזור לכם לדבר ולישר קו, להבין מה אתם מצפים אחד מהשני, לסלוח, לקבל , להכיל, להחזיר רגעים טובים יחד, לזכור למה התחתנתם, למה התאהבתם, ולמה אתם תמשיכו להילחם על הקשר הזה, כי לפרק זה קל ואפשר ברגע אחד! בקיצור ייעוץ זוגי ובדחיפות האפשרית!

אבל לא בגישה של ״לנסות״ אלא לבוא בגישה של להילחם!! ״אנחנו נלחמים על הקשר הזה!״

כל קשר זוגי דורש השקעה!!

ניסיתם טיפול זוגי

הלה את צודקת לא משנה כמה יבקש אני לא שולטת בזה כל דבר נכנס לי ישר ללב האתימות הזאת כלכך פוגעת!!! לא שווה... עכשיו מבינה שלא שווה.. כנראה שהוא באמת לוקח אותי כמובן מאליו... ומשקר לי ולעצמו שלא. הוא לא יפרפר טלא ישתגע... אני יכולה ללכת בקלות... כל השתיקה מאז...עכשיו אמרתי לו "מה שאמרתי היתי רצינית..." הוא ענה "בסדר...יש תהליך.. את רוצה להיפרד אני לא יכול לעצור אותך אם זה מה שאת רוצה..." הוספתי "אני מוכנה לשבת לדבר כמו שצריך כשנינו מסיימים משפט ואז להחליט..." אמר בסדר בואי נדבר אמרתי לו שאני רוצה שנדבר מחר היום נישן על הדברים... הוא אומר לי על מה אני ישן ממה הכל התחיל מדבר כלכך קטן... אמרתי לו זה הטרידר מה כם כל המסביב האמירות שלך ההקטנות הזריקת מילים? זה לא על מה שהיה היום אני לא רוצה להיפרד זה על הכללללל ביחד!!! ומה הוא אומר לי... בסדר אני פה שתהיה מוכנה נדבר והלך לישון.

פיונה...זה מה שכואב שלא לוקח רציני... או שבאמת לא אכפת לו! ממש קוברת את עצמי... אני כל היום בוכה כל היוםםםםם והוא אומר לי תסתכלי על עצמך... אני מבקשת אל תדבר איתי אל תגיד לי מילה... לא הוא יזרוק לי "אף אחד לא מת כנסי לפרופורציות" לא זה אמיתי !?!? תגידו לי איך אדם לא רגיש טיפה לאשתו איך מה אני ילדה!!! אם אני בוכה כואב לי!! לאדם זר ברחוב ניתן כתף כוס מים נייר ננחם במילה.... אני משתגעתתת

אם את רואה שהוא לא מעוניין לדבר איתך אז בבוקר לפני שהוא מתעורר תארזי את הבגדים שלך ותלכי לבית ההורים. כשמתעורר ולא ימצא אותך הוא ישתגע ויתחיל לחפש ואז תגידי לו אם אתה מעוניין לדבר ולתקן את הדברים בוא ניפגש בבית קפה.. אני בטוחה שהוא יסכים 💪🏻 שבו ותדברו ותגידי לו את כל מה שכתבת לנו כאן היום! תגידי שכואבת לך ההתנהגות שלו! ואם הוא לא מוכן להשתנות בשבילך, ולא מוכן ללכת איתך ביחד לטיפול זוגי או למי שיכול לעזור לשניכם, אז ביי ביי 😤 תהיי חזקה!!! הוא רגיל לדמעות שלך, אבל תפתיעי אותו במאמץ שלך ובכוח שלך! מהיום, תחליטי עם עצמך שזהו את לא בוכה בשבילו! ולא בוכה בגללו! ושהוא יראה את הדמעות שלך רק בחלומות שלו!! תהיי חזקה אהובה!! אל תבכי ואל תתחנני! אל תתבכיני!! למרות שאני יודעת שזה קשה והדמעות שלנו תמייייד ירדו אבל אנחנו לא חלשות אנחנו פשוט רגישות! תהיי קשוחה! רצינית! תראי לו שגם בלעדיו את תוכלי לחיות ולחייך שוב! תראי לו שהוא לא המרכז של כדור הארץ! אני מנסה כאן לחזק אותך כי אני יודעת שבתוך האישה הרגישה יש לבואה! והיא תילחם למענה ולמען התינוקת שלה! תראי לו שהוא המפסיד כאן לא את!!!!

כפרעלייך תודה 😭♥️

אין לי לאן לארוז וללכת אבל הוא מעוניין לדבר עכשיו הוא קם מהחדר בא לסלון שיחק עם הקטנה ואמר "רוצה לנסות.." אמרתי לו מה?? "לתת לי חיבוק" אמרתי לו לא. אמר טוב ניסיתי. לא מזיז לי נמאס לי. אני ידבר איתו גם אני וגפ הוא צריכים להפסיק עם כל החרא הוא במיוחד אני לא זבל של אף אחד כל היום קורא לי חיים שלי מלכה שלי... בפועל אפס. נראה מה יהיה...בכל מקרה אני ישנה בסלון...

אין לי עצבים אליו

בהצלחה ❤

אנונימית אולי את בדיכאון אחרי לידה ולא את ולא הוא שמים לב לזה? זה חלק מהתסמינים שאת מספרת ושאת כל היום בוכה..

אחריי הלידה היתי בטוחה שזה מה שיש לי הרגשתי שאני משתגעת ההורמונים היו בשיא רבתי עם כל אדם שקיים אבל עם המון מודעות עצמית פשוט אפאחד לא הבין כמה זה כאפה לחוות את כל מה שאנחנו חוות. חושבת שעבר לי גם מרגישה יותר טוב פשוט נמאס לי ממנו וזה הולך ומתדרדר... מרגישה שהוא רק הולך ומזלזל בי יותר ולא מבין יותר... אין לי כוח... הכל בא לי שלילי מקולקל נהייתי ממש מתמסכנת על כל דבר שאני עושה ולא מקבלת... זה גם יכול להיות שזה דכאון אחריי לידה??

ברור… לכי למישהו מקצועי שיעזור לך ויאבחן אותך נכון ❣️