היי מאמות יקרות, לא יודעת מה יש לי אבל מאז שהילד נולד (בן 5 חודשים) אני לא מפסיקה להיות חרדתית... כל הזמן יש לי מחשבות רעות אולי הוא חולה, אולי יש לו משהו, מה זה הסימן הזה, מה זה העקיצה הזאת, כל דבר מכניס אותי ללחץ וסרטים ובאופן כללי כל הזמן מחשבות רעות בראש שקשורות אליו ולבריאות שלו... במקום להודות לשם יתברך על כל שניה שאני נושמת אותו, על כל חיוך, על כל אבן דרך חדשה אני מודה על כל מה שיש לי אבל משום מה לא מצליחה להשתלט על המחשבה הרעה... מה עושים? מאיפה אני מתחילה לטפל? מישהי עברה את זה כמוני?

בדיוק גם אצלי ):

אני גם סבלתי מחרדה ובכללי דכאון אחרי לידה. (עדיין מטופלת חח) לי זה היה ממש לא בריא וממש הכריח אותי לעשות צעדים משמעותיים שקשורים ל"שליטה" עליו. כי הייתי ממש נסגרת בבית ולא יוצאת איתו שלא יבכה שלא יהיה לו לא נוח שלא יפספס שינה שלא יגעו בו כי קורונה.. בקיצור, שווה לדבר על זה עם הרופא משפחה. אותי זה הציל.

ציפרלקס עזר לי

גם אצלי.. אמרו לי רק "ברוכה הבאה להורות זה עכשיו ככה לכל החיים"

כן אבל המחשבות שיש לי בראש זה לא דאגות של הורים זה חרדות בלתי פוסקות ומחשבות על דברים מזעזעים שקשורים אליו... לא נראלי שזה אומר ברוך הבא להורות....