אז נולד לנו ילד שכבר בן 3 שבועות..שחיכינו לו 3 שנים, טיפולי ivf התקופה הזאת הייתה מלאה בציפייה, בתקווה, בבכי, בתסכול ששום דבר לא קורה ואז זה קרה, בטא חיובית! תקופת ההיריון הייתה אחת היפות בחיים שלי, מאוד נהנתי והייתי מאושרת. הגענו לשבוע 41, אחרי זירוז, האוצר שלנו הגיח לעולם! אחרי השחרור מהבית חולים התחלתי לראות רק את הקושי, את הרע, למה עשיתי את זה לעצמי, לעולם החיים שלי והזוגיות שלנו לא יחזרו למה שהיה. כביכול, הכל מעולה, יש בית, יש רכב, יש אהבה וזוגיות טובה , יש כלבה , יש משפחות וחברים מהממים, הכי חשוב יש את הילד שחיכינו לו כל כך!!! אבל אני כל יום מוצאת את עצמי שוב נופלת לחור השחור הזה של " זהו הלכו החיים הטובים" , לא מצליחה להשתחרר מזה.. וכשקצת יותר קשה למשל גזים, הילד בוכה ולא רגוע מסיבות כאלה ואחרות.. או חוסר שעות שינה שלנו, אז בכלל הכל נראה קשה, ממש קשה. אוף, מה עושים עם המחשבות האלה, החיים חוזרים למסלול בהמשך? ברור לי שהחיים יהיו שונים... אבל יהיה לי זמן שינה, יהיה לי זמן עם בעלי?😔

וואו פוסט מטורף עצוב לי לשמוע שכך את מרגישה אבל אם לומר את האמת זה החשש גם שלי😕 החיים משתנים 180 מעלות

לדעתי את כרגע בסוג של דיכאון אחרי לידה

אהובה אמנם לא ילדתי, אבל אני בטוחה שזה הקושי ההתחלתי ואחריו יבואו תקופות טובות… תגדלי ביחד עם בעלך את האוצר שלך בהרמוניה ושלווה… תנסי להתמקד בזה שהבאת חיים לעולם ולא חסר לך כלום! מאחלת לך שיעבור כמה שיותר מהר שולחת נשיקות וחיזוקים וירטואליים❤️

אחותי את רק ילדת, אל תיפלי למחשבות האלה , הילד יגדל יהיו לכם מיליון חוויות איתו, ילד זה האושר האמיתי בחיים, כרגע הוא פיצפון וזקוק לך ולכל התשומת לב שאפשר לתת לו זה לא ישאר ככה לעד, תהני מהתקופה הזאת כי הזמן טס.

תגידי לעצמך שזה יעבור שהילד יגדל ותוכלו ביחד איתו ללכת לכל החוויות שאת רוצה תחשבי לאן תסעו מה תעשו דברים שנעים לך לדמיין אולי טיסה לחול אולי לישון באוהלים על חוף ים

ההתחלה קשה מאד ולפעמים מייאשת לא ישקר לך שהחיים לא ישתנו הם לא יחזרו להיות מה שהיה אבל עם הזמן תיראי שהולך וניהיה יותר קל והלב מתמלא באושר שאין מילים להסביר😍😍

אני ובעלי לא היינו יוצאים יותר מדי אבל כן היה לנו ימי שישי שהיינו יושבים אצל חברים עד הלילה, השינה המשותפת שהולכים לישון ביחד וקמים בחיבוק, הטיול הזה בים סתם לנשום אוויר ולאכול גלידה. אם לא הרגשתי טוב, הוא היה בא איתי לכל מקום .. וזהו זה לא יהיה ככה מעציב אותי ממש😪

לא הבנתי למה את חושבת שזה לא יהיה ככה?

והרגשות אשם, איך אני מסוגלת לחשוב ככה כשקיבלתי את מתנת חיי (אחרי בעלי חח) והוא כזה טהור, תמים, מתוק.. אבל דורש כל כך הרבה תשומת לב וכוחות פיזיים ונפשיים..

כי איך נלך לשבת אצל החברים ב11 בלילה עם תינוק? אלה החברים הכי קרובים שלנו וזה השעות שהם מתפנים אחרי ארוחת שישי.. יש להם גם ילדים.. ולא קמים כבר ביחד כי אני קמה לפי השעות של הילד..

את יכולה ללכת עם הבייבי כשהוא ישן בעגלה בגיל הזה הם ישנים הרבה

ואוו חיבוק ענקי ❤️❤️❤️❤️

רחלי, לא יודעת מי המציא את זה הילד בקושי ישן חחח או שהוא בקפיצת גדילה, לא יודעת

אני עדיין לא ילדתי , אבל אני מתארת לעצמי כמה זה קשה וגם אני בחרדות כי הילד הראשון שלי בדרך (שבוע 24) , אבל אל תשכחי שזאת רק ההתחלה קשה , תכף הוא יצחק יחייך , זה שווה עולם ומלואו , ילד זה הסיבה שלנו לחיות , זה משמעות קיומנו והוא בסוף יעשה אותנו מאושרות . קצת סבלנות , תבקשי עזרה מההורים , לכי תצאי לדייט עם בעלך , יהיה בסדר. הם גדלים והקושי הופך להנאה !

חחח אצלי ישן מלא אבל באמת יש תינןקים שלא

ממליצה בחום על עזרה אם יש אפשרות! שתניחי את הראש לשעתיים שלוש, תלכי להסתובב.. אפילו תסעו ללילה באיזה מלון כשיגיע לגיל 3 חודשים והגזים יהיו מעט יותר טוב. אני ובעלי נסענו ללילה במלון בהרצליה כשהיה בן 4 חודשים וההורים שלי שמרו עליו, פשוט ישנו כל היום חחח זה היה מושלם! החששות שלך לגיטימיים אבל לצערי שום דבר ממה שאת מכירה לא יחזור למה שהיה, כמובן כשיגדל השעות שינה יסתדרו מעצמן אבל הספונטניות לא תוכל לחזור, ואז יתחילו שיניים וכניסה למעון וחום וצינון.. החיים סובבים סביבם. אבל נשמע שיש לך תמיכה טובה, תנסו למצוא את האיזון וכמובן לכי לסדנאות של ליווי התפתחותי ילמדו אותך איך להרגיע אותו ואיך לעבור את הגזים.. אולי תחפשי עוד אמהות באיזור שלך בחופשת לידה

כל כך לגיטימי ותחושות שעוברות על המון נשים, חלקן לא יעזו לומר את זה בקול. את אלופה! זה יעבור, הזמן לעצמך יגיע, הזמן עם בעלך יחזור, אתם תמצאו איך לשבת עם החברים ולעשות כל מה שאת אוהבת. זה ישתנה כמובן, הכל פחות ספונטני, לפעמים תצטרכי לבטל כי הילד חולה או סתם כי עברת יום ארוך ורק תרצי להזרק על הספה. את גם תתרגשי לשגרה הזו ולא באמת תזכרי איך היה לפני. אל תשכחי שאת נולדת מחדש כאמא ואת גדלה ומתפתחת בדיוק כמו הקטן רק בצורה אחרת. בתור מישהי שחוותה דכאון אחרי לידה, ועכשיו עם תינוקת בת חודש וילד בן שנה וחצי אני גם לפעמים עם הרגשה של למה נכנסתי לזה שוב לעזאזל?? אבל מזכירה לעצמי שזה תקופה וזה עובר. הגדול שלי הוא כל עולמי גם אם לפעמים הוא מוציא אותי מדעתי😅

תודה בנות, זה מעודד לקרוא את התגובות ולהבין שלא הכל כזה נורא ושהימים הקשים יעברו.. הוא מהמם, אני מאוהבת, אבל כנראה שרק הזמן יעשה את שלו. תודה שאתן פה❣❤🙏

אהובה יש המון מחקרים שמלא אמהות לivf חוות דכאון אחרי לידה. לא יודעת אם יש לך דכאון אבל מה שאת מרגישה נורמלי לחלוטין. דברי על זה עם מישהו עם את יכולה!

בטח בטח חכי שהוא עוד יגדל את תהני ממשששש לא רק לבעלך גם מהילד!!!!

פשוט לבקש הרבה עזרה!! ככל שהילד גודל זה נהיה קל... גם לי היה ככה קשה בהתחלה זה באמת קשה פשוט תשימי לעצמך בראש שממש עוד כמה חודשים הוא יתחיל לישון לילה שלם ויהיה לכם את הזמן שלכם... וחוץ מזה אני שבוע אחרי הלידה פשוט שמתי את הילדה אצל השכנה שלי והיו לי תפרים והלכתי עם בעלי לסיבוב בחוץ הרגשתי שחייב!! וזה בסדר גמור לעשות את זה לא להרגיש רע!! העיקר שיהיה לך טוב בנפש!! ❤️❤️❤️❤️

הכל יהיה בסדר ואת צריכה להיות מאושרת ובעלך ואת כרגע ביופי של חיים הבאת ילד לעולם והעולם ממשיך ואת צריכה להשתלב איתו ולהנות ממנו כמו שהילד שלך נהנה בידיים של אמא תהני תסתכלי על היופי שהבאת לעולם תסתכלי על המשפחה שללאט לאו נרחבת תסתכלי על אהבה שהדבר הזה יכניס בכם . אני מאמינה בך ויודעת שתעברי את זה ולמרות הקושי יש בזה גם אם לא הרבה אושר וסיפוק את מהממת!!!❤️

אהובה קודם כל מזל טוב ענקי אין אושר מלקבל תינוק אחרי טיפולי פוריות חוויתי את זה גם זה טבעי ולגטימי מה שאת חשב ההתחלה מאוד קשה ולוקח זמן להסתגל לשגרת החיים החדשה אל תאשימי את עצמך בתחושות שלך את בסך הכל חווה קושי, התחלה חדשה צריכה זמן להסתגל החיים אכן ישתנו תצטרכו לבנות סדר עדיפיות חדש, להיות מוכנים לוויתורים ואילוצים, אתם כבר לא חופשיים יש אוצר שטן שתלוי בכם אבל תאמיני לי שלא תרצי לחזור לחיים בלעדיו עוד מעט כשיתחיל לתקשר את פשוט תתמכרי ובהמשך תוכלו לקבוע לכן יום בשבוע שהוא יהיה בשמירת אחד מבני המשפחה ותצאו לדייט ביחד את ובעלך , ההתחלה קשה מאוד אבל בהשמשך תלמדי לאזם בין כל הצדדים של החיים ( בית זוגיות ילדים ועבודה ) בינתיים תחווי את הקושי ותני לגיטמציה לתחושןת שלך ללא האשמות ןהייתי מתייעצת עם גורם מקצועי לגבי דכאון אחרי לידה תספרי לאחות טיפת חלב את התחושות שלך ואל תסתירי תקבלי אל העזרה שאת צריכה באותו רגע נשמה מחזיקה לך אצבעות ויש המון נשים כמוך יש לי כרגע שלושה ילדים אחרי שנים של טיפולים וכאב וגם יש לי רגעים שאני אומרת הלוואי ויש לי קצת חופש כמו בעבר אבל בזמן אמת לא אןכל לחיות שניה אחת בלעדיהם

הייתי גם כמוך סוג של דיכאון אחרי לידה! הייתי ים כאבי תופת מהקיסרי ולא יכולתי אפילו לקום עליה שבכתה היום אני מכורהההה אלייה ברמה כזאת שהיא ישנה אני מסתכלת על סירטונים ותמונות שלה זו אהבה שאין לתאר!! עכשיו הכל עוד טרי ואת עוד לא מעכלת אבל קיבלת מתנה מבורא עולם חכי שהוא יגדל ויחייך לך את תמותי עליו בהתחלה זה קשה אח״כ תתחילי לישון ברצף לילה שלם! מגיל 3 חודשים תראי את האור בקצה המנהרה מה שנקרא

את לא אשמה בזה. זה החברה שאנחנו חיים שכל הזמן הכל ורוד, הילד הוא האושר הכי גדול ואת מיד נופלת לאהבה הזו ואת ״שרופה״ ״מטורפת״ ועוד כאלה… וגם שתמיד מדברים על ההריון ורק על ההריון ואיש לא מדבר מה קורה שניה שהילד יוצא ממך ומה אחר כך?… הייתי במקום הזה וזה עוד הריון לא כל כך מתוכנן וצפוי, פשוט קרה. אז בטיפולים זה בכלל מטורף, את לא חושבת על רגע אחרי, המטרה שלך נהיית ההריון. אל תדאגי זה עובר. אני הרבה חודשים הייתי רק המטפלת של הבת שלי. אפילו לא הייתי אומרת הבת שלי, רק הילדה ככה והילדה ככה. הייתי מטפלת מסורה אבל לא אהבה מטורפת. זה הגיע. הקושי הוא לחודשיים. אחר כך הרבה יותר קל. תנסי כמה שיותר לקבל עזרה, כל עזרה קטנה. תשני כמה שעות טובות, תעשי מקלחת ארוכה. תרגישי יותר טוב. בלי יסורי מצפון, את לא לבד, הרבה עוברות את זה. יש כאלה שמודעות ומחוברות לרגשות ומדברות ויש כאלה שנכנסות לאיזו דמות של ״אמא״ וזורמות עם זה ועם כל הקושי לא מדברות.

ילדתי לפני שלוש חודשים גם אחרי טיפולים ivf 5שנים בטיפולים וכל פעם לא מצליחה לכנס להריון וסוף סוף נכנסתי וכל ההריון שלי היתי מפחדת לחכות 5שנים ולא יודעת אם כן יהיה לי ילד או לא ברוך השם ילדתי נסיך היה לי ממש קשה בהתחלה הבן שלי נולד קטן 2420גרם לכן הוא היה מתעורר כל שעתיים ובתוך השעתיים הוא אוכל שעה היתי בוכה אין לי עזרה מאף אחד תמיד היתי אומרת למה לא חקיתי עוד אבל זה עבר ברוך השם הבן שלי בלילה יש טוב אולי מ6/7שעות וביום אוכל כל 4שעות עולה טוב במשקל גם אני יש לי הרבה מה לעשות לצאת עם בעלי לישון לנקות יש הרבה בקיצור זה יעבור לך תהני מכל דקה אין אושר יותר מילדים ויותר חשוב לקחת ברזל שתוכלי לעמוד על הרגל

עם הזמן זה ישתפר ככל שיגדל יהיה יותר קל ואז תרצי עוד אחד חח

הריון ראשון, אנחנו בגזים כבר מהשבוע הראשון שלו חחח גם זה חלק מהקושי איך אני מקווה שאתן צודקות.. כל יום אני במלחמות עם עצמי , חצי יום אני אומרת לעצמי שהכל טוב ויפה ובחצי השני אני נשברת מחדש😥