לידה זה עינוי, איך שורדים??? ילדתי בניתוח קיסרי, ההחלמה נוראית, הכל כואב, לא מצליחה לשכב/לשבת/לעמוד, רק בוכה כל היום, שום כדור לא עוזר נגד הכאבים, הגודש בחזה פשוט מזעזע כי החלטתי להפסיק להניק, לקחתי כדור שלא באמת משפיע. לא יודעת איך שורדים את זה. לא יכולה לחשוב בכלל איך ללדת שוב אי פעם בחיים (אם בכלל אפשר לקרוא לזה שחתכו אותי "לידה"), שלא לדבר על איך בכלל עוברים את היום הזה, ואת מחר ..

אני עברתי לידה מהגיהנום..האפידורל לא השפיע..הרגשתי כל ציר וציר בלי הםסקה ביניהם כל זה 20 שעות ובסוף אחרי על זה סיימתי בקיסרי.. אמרתי גם איך אפשר..ללדת אחרי כל הסבל הזה.. ילדתי בספטמבר 20..והנה אני שוב בהריןן בחוד שמיני..🤪

דבר ראשון לידה בניתוח זה נקרא לידה לכל דבר. אל תפחיתי מעצמך. את תותחית ולכל אישה שילדה מגיע מדליה. דבר שני ניסית לקחת זאלדיאר? אם לא תבקשי מהאחות זאלדיאר וזה צריך מרשם רופא אבל נראה לי שבגלל שאת אחרי ניתוח יביאו לך בקלות. (זה לכאבים) דבר שלישי תחשבי שעכשיו אין לך לחץ להביא עוד ילד. רוב הנשים שוכחות (לא באמת. אבל הרצון להביא ילדים יותר חזק וגם לא זוכרים באמת כמה כאב) וגם תחשבי שאולי תרצי להישאר עם ילד אחד. זה בסדר. לא להילחץ ודבר רביעי תבכי עכשיו כמה שאת יכולה. זה משחרר וזה הזמן. תגידי לבעלך שזה טבעי הבכי שלך ואני לא מכירה נשים שאין להן דיכאון כזה של ההתחלה ובכיות והורמונים משתוללים. אם הבכי עוזר לך ועושה לך טוב תבכי כמה שבא לך. תזכרי שזה מותר לך עכשיו וזה בסדר. ואם את צריכה אנחנו פה בשבילך❤ שתהיה לך שנה טובה ומתוקה

גם אני עברתי לידה לא פשוטה שהסתיימה בקיסרי חירום, כמו שנאמר מעליי הכל עובר ושוכחים הכל. מה שלא הורג רק מחשל. תחשבי חיובי ותבקשי משככי כאבים, לי אופטלגין מאוד עזר ביומיים הראשונים. עוד טיפ זה ללכת כמה שאת יכולה ולעשות שטיפות לצלקת.

בלידה השניה הייתה לי טראומה של החיים אמרתי שכל מי שרוצה ללדת לא תדבר איתי .. אחרי תקופה אמרתי טוב נו אולי 4 שנים ועכשיו אני בהריון נוסף . הכל עובר מאמוש שוכחים הכל בגלל זה נשים יולדות… אני לקחתי כל בוקר וערב 2 איבופן וטיפות אופטלגין עזר לי פלאים אני אחרי 2 קיסרי זה מה שנתנו בבית חולים תנסי 🙏🏻 שתהיה שנה טובה בשורות טובות אמן

זה מרגיש כאילו זה לא יעבור בקרוב ואני לא בנאדם חזק, אני לא יכולה להתמודד עם זה יותר.... זה פשוט לא עובר

אני מבטיחה לך שבע"ה זה יעבור. גם אני בן אדם חלש (ממש) והיו לי לידות והתאוששויות קשות. אבל ב"ה עברתי את זה. ועכשיו אני יכולה להגיד בשיא הגאווה עברתי לידות קשות ועברתי אותן (נכון שלא כמו גדולה. אבל לדעתי זה לא גבורה לא לצרוח. כל אחת מעבירה את הכאבים והתסכולים וההורמונים שלה בדרך אחרת) זה יעבור לך בע"ה לאט לאט. והכי חשוב שתתני לעצמך הנחות ואל תסתכלי על איך הסביבה מתאוששת. למשל אחותי דילגה אחרי הלידה. היא ילדה 3 חודשים אחריי ואני עוד לא הצלחתי להתאושש. אז ממש חשוב שלא תסתכלי על הסביבה ותהיי סלחנית לעצמך. עברת משהו גדול. הבאת חיים טהורים לעולם. ובע"ה עוד יבוא היום שתסתכלי אחורה ותשמחי שאת כבר אחרי זה

ואם את מרגישה שעוד קשה לך ואת בדיכאון אל תתביישי ללכת לייעוץ. זה קורה להמוןןן נשים גם אם לא מודים בזה. אבל זה ממש מציל. יש גם עיבוד לידה, ויש אפילו כדורים שעוזרים. אני ממליצה לך לא להתבייש (באמת שגם אין במה להתבייש בזה) וללכת לקבל עזרה אם את מרגישה שאת צריכה. ותזכרי שאנחנו גם פה❤