טוב אז הפעם אני רוצה לפרוק ולשתף. אני עוברת הריון קשה אני כרגע בשבוע 31 ואני רק מחכה ללדת. אני עובדת כסייעת בגן. היה לי נורא קשה לעבוד חכיתי לחופש לנוח וחיכיתי להשקיע בילדים שיש לי בבית( 2 ילדים )אבל לא תיארתי לעצמי שיהיה לי כזה חופש אני ממש חלשה לא יכולה ללכת או לעמוד הרבה עד כדי כך שלא יוצאת לשום מקום ואם כבר יוצאת זה רק שבעלי צמוד אלי. קרה לי כמה פעמים שכמעט התעלפתי ברחוב עשינו בדיקות דם הרופאה אומרת שהכל בסדר רק ירד טיפה האמגלובין. אבל הגוף שלי כניראה צבר חוסר נוזלים שזה הביא אותי ללחץ גם נמוך וזה מה שגורם לתחושת העילפון שאני חווה בכל פעם שהולכת אז נוצר מצב שבקושי יצאתי וטיילתי עם הילדים הם כל החופש היו בבית מידי פעם יצאנו בקטנה אחרי שבעלי חזר מהעבודה. אני מרגישה אמא רעה שכל היום שוכבת במיטה ולא דואגת שהילדים שלה יהנו אני מרגישה אישה רעה כי אני ממש נעזרת בבעלי והעל נופל עליו למרות שהוא עושה הכל באהבה קשה לי לבקש ממנו כל כך הרבה זה לא באופי שלי תמיד הייתי אישה פעילה עצמאית לא הזדקקתי לעזרה מבעלי ולא התלוננתי ובכיתי כל כך הרבה כמו שאני בוכה. מתסכול ההריון הזה קשה לי להיות במצב של חוסר תפקוד שאני לא יוצאת לשום מקום שאני לא פעילה שאני לא משקיעה בבעלי ובילדים שלי. זהו פרקתי וסליחה אם חפרתי

את מהממת ממש לא חפרת , קחי בחשבון שזו רק תקופה שתעבור זה מצב זמני. זה ממש לא הופך אותך לאמא/אישה רעה, את אמא מושלמת רואים כמה זה חשוב לך ורע לך שאת לא יכולה לתת מעצמך 100% . אבל זה בסדר אהובה גם זה קורה וזה נורמלי. את ממש קרובה ללידה תני מאמץ אחרון עוד קצת וזה נגמר את לביאה!! והילדים שלך וגם בעלך כמובן זכו בך לגמרי! וכל הכבוד לבעלך שמבין ועוזר גם את זכית! אל תקחי את זה קשה תגידי תודה על מה שיש יש דברים לא עלינו גרועים יותר.. מחזקת אותך מרחוק ושולחת חיבוק תהיי חזקה ואל תרימי ידיים עוד קצת וזה מאחורייך🤍

תודה רבה!!!! זה ממש משמח לקרוא את זה

באהבה!!🤍🤍🤍🤍

מאמי את בהריון את עושה דבר גדול ועצום ו..קשהה!! תעריכי את העובדה שאת נותנת את כולך להביא ילדים לעולם