היי בנות חייבת לפרוק .. שבוע שעבר יום ראשון בעלי מצא כלבה נטושה וכמובן שהביא אותה הביתה כל השבוע הייתה אצלנו מאוד אוהבים חיות ויש לנו כלב קטן אבל לא ידענו מה לעשות עם הכלבה בגלל שהם לא יסתדרו ביחד .. ועוד סיבות יום חמישי החלטנו בצער רב למסור אותה אחרי שעות של בכי והתחרטות ביקשנו שיחזירו לנו את הכלבה כבר באותו היום ולא הסכימו .. באותו יום הייתי מאושפזת שבוע 32 עם צירים מוקדמים שלא נרגעו כמה ימים לא מצליחה מאז להרדם בלילות כל הזמן חושבת על הכלבה לא מבינה איך עשינו את הדבר הזה ומה עבר עלינו בכלל לא יודעת כבר מה לעשות עברו כבר כמה ימים אבל המצב לא יוצא לי מהראש מרגישה ממש דיכאון ולא מצליחה להתמקד בשום דבר אחר הלב שלי ממש נשבר 😓

אם היא בידיים טובות זה הכי חשוב

ברור אבל כאב לי הלב כלכך והסיטואציה שלקחו אותה לא יוצאת לי מהראש לא יודעת מה עבר עלינו מאז כל הזמן אני בדיכאון עלייה

מבינה אותך הגעגועים והכל אבל הם לא רוצים למסור אותה חזרה לפי דעתי זה בסדר להתחרט באותו יום זה לא שנזכרת אחרי שנה וחוץ מי זה הבאתם אותה נטושה דאגתם לה וגם מסרתם אותה מכיוון שהכלב שלכם לא יסתדר איתה

אם היא כלכך חשובה לך תנסי להילחם איתם ותסבירי להם שזכותך לקחת אותה

זה אומנם לא ישר אבל אני חושבת שהעמותות אימוץ קצת מגזימות. תנסי לבקש ממשהו קרוב אליך לאמץ, בפועל תאמצי את..

אין עם מי לדבר לא מוכנים להחזיר לנו אותה בכלל מסרנו אותה לויטרינרית בעיר שהבאנו אותה שמצאנו כלכך התלהבה ממנה ואני ראיתי בה בעלים טובים במקרה שנראה שאנחנו לא מסתדרים איתה ובסוף אחרי שמסרנו לה אחרי כמה שעות כבר לא הייתה מוכנה לתת לנו אותה בחזרה זה כלכך השפיע עליי שבערב של אותו יום מרוב שלא נרגעתי שעוצ ולא הפסקתי לבכות בלילה הייתי עם צירים

לא שלחנו אותה לאימוץ בעמותה .. נתנו לבן אדם פרטי

אני משתגעת ומאז לא ישנה חא נרדמת לא כלום ואני ממש מרגישה שזה משפיע עליי עם ההריון עוד יותר

אם אימצו את הכלבה והיא הגיעה לבית טוב את יכולה להירגע ואולי ללכת לאמץ כלב/ה מעמותה או כלביה ולתת לעוד כלב הזדמנות לחיים טובים (: