הרבצתי לבן שלי😪 זה היה בטעות. הוא היה בהתקף טנטרום רציני הוא צרח במשך ככ הרבה זמן וזרק דברים והרביץ לי והשטטח על הרצפה ובעט ומה שלא עשיתי לא הצלחתי להרגיע אותו ואז הוא בא לאחותו והיא כולה בת שבוע ובא להרביץ לה ובאינסטינקט פשוט רציתי להרחיק אותו ממנה אז דחפתי אותו אחורה מתוך פחד ובלהט הרגע זה היה חזק מדי והוא עף אחורה ותקע את הראש בקיר וקיבל מכה חזקה. והוא הסתכל עלי במבט כזה פשוט נוראי ובכה ואני מרגישה האמא הכי חרא בעולם. מיד חיבקתי אותו ואמרתי שאני מצטערת ושלא התכוונתי להכאיב לו רק רציתי להרחיק אותו מהתינוקת אבל הוא היה ככ עצוב ובכה מלא וכאב לו והלב שלי נשבר. מה נסגר איתי אוף לא מפסיקה לבכות

אויש

יאו איזה הרגשה רעה

זה לא היה בכוונה את אמא נהדרת הוא מקנא ולכן התנהגות שלו קיצונית , צריך יותר יחס בשבילו.. וגם אפילו שאת תתני לו להתקרב אליה שירגיש האח הגדול ששומר עליה,שימי אותה עליו יחד איתך כמובן

קרה לי גם. אנימחושבת שזה היה אינסטינקט אימהי הכי בסיסי שיש. ראית שיש סכנה לבת הקטנה שלך ופעלת כדי להגן עליה, ככה אני הרגשתי בכל מקרה... הבן שלי כל כך נעלב ממני ובכה, חיבקתי אותו חזק ונישקתי אותו, הסברתי לו שאני אוהבת אותו ואוהבת את אחותו ואמא לא התכוונה ומבקשת סליחה. כששאל למה הסברתי לו שזה לא בסדר לעשות כואב אף פעם ואמא טעתה אבל כמו שאמא שומרת עליו היא שומרת גם על אחותו הקטנה וזה מה שאמא הספיקה לעשות כדי לשמור עליה. הוא עדיין מכפכף אותה אבל למדתי למתן את התגובה שלי ועכשיו אני מסבירה לו בצורה הכי אסרטיבית שיש שלא מרביצים, שלא יהיה פה בלבול בכלל ואומרת לו שילך אליה יבקש סליחה ויביא לה חיבוק ונשיקה וכשהוא עושה את זה אני משבחת אותו על ההתנהגות הטובה שהוא תיקן את עצמו