מתי יעלמו הייסורי מצפון האלה? התינוקת שלי בת חודש ואני מרגישה שניסיתי הכל כבר.. החלטתי להפסיק להניק כי זה באמת התיש אותי וגמר אותי נפשית לא היו לה שום מרווחים בין הנקה להנקה אמרו לי שישתנה ולא זז כלום והגעתי למצב שאני מגיעה ללילה בלי אוכל בלי לעשות שירותים בלי לנוח בלי יכולת להכיל אף אחד במיוחד לא את בעלי ומרוקנת נפשית בעיקר.. החלטתי שזהו שאני צריכה לדאוג גם לעצמי ושהילדה שלי צריכה אמא חזקה ובריאה ומאושרת יותר משצריכה חלב אם .. ועדיין יש ייסורי מצפון על ההחלטה הקשה הזאת..צריכה תמיכה

הכל בסדר. אני עברתי ניתוח יומיים אחרי הלידה ואחרי טופלתי באנטיביוטיקה ולא יכלתי להניק (מה גם שהילדה הייתה בזמן הזה אצל אמא שלי) אז הייתי מנסה לשאוב ובקושי היה יוצא משהו. כשחזרתי לבית הייתי מאכילה אותה במטרנה ושואבת אחרי ועדיין בקושי היה יוצא.. וראיתי שזה לא ממש מתקדם ושאין לי טיפת זמן לנוח וזה מתיש אותו ולא עוזר להחלמה שלי אז בחרתי בלהיות אמא שתבריא מהר ותתפקד כמו שצריך בשביל הילדה שלה. תרגישי טוב עם עצמך. הכי חשוב לילדה זה אמא שמתפקדת כמו שצריך ושיש לה זמן גם לעצמה (לנוח, לאכול)

כמו שכתבת, התינוקת צריכה אמא מאושרת ובריאה יותר מאשר חלב אם, את מדהימה וטוב שאת שמה את עצמך קודם, כי אחרת זה פוגע בכל השאר, וכנראה שאת יודעת שזה לא שווה את זה...