יש כאן בנות שמרגישות שרע להן במהלך ההריון ( בלי שום קשר לעובר ולאהבה אליו ) אבל מרגיש לי שהמצב הנפשי שלי בריצפה ואני באמת שואלת את עצמי אם זה יעבור אחרי הלידה לפני ההריון הייתי בן אדם עם שמחת חיים ועכשיו כבויה עם מחשבות אובדניות ( אני לא אהשה לעצמי כלום בחיים לא אעזוב את הילד שלי אבל כל הזמן חושבת על כמה קשה לי להתמודד עם המצב הזה וכמה לא באלי לחיות ככה אשמח באמת לדעת מבנות שילדו אם זה באמת עובר ?

יש ימים כאלה אם את מרגישה שזה ממשיך תפני לקופח לאחות הריון שלך היא תפנה אותך לגורם מתאים.. אל תזניחי❣

את יכולה לתת הגדרה למה לא טוב לך?

אני בהריון ראשון הייתי ממש במצב טוב, בלי מצבי רוח הייתי מאושרת. בהריון נוכחי בשבוע 12 עוד רגע אני לא מרגישה שום חיובר להריון. כמעט על בסיס יומי יש לי התקפי חרדה, יש לי שאלות קיומיות. פתאום נכנסת לחרדות שאולי אני לא מוכנה להריון הזה אולי לא אצליח לגדל את הילד הזה כי יש כבר עוד ילדה בבית צריכה יחס ושאני יותר מדי אוהבת את הילדה ואין סיכוי שאצליח שוב לאהוב עוד ילד ככה ושזה לא פייר כלפי הילד. כל מני מחשבוצ כאלה ואז הדופק עולה ומתחילה לבכות. אבל אצלי המצב בעבודה גם ממש לא טוב, במשרד מתנהגים כלפי בצורה מזעזעת. בגדול ממש מבאס אותי שאני מרגיה חסרת אונים ששנה שלמה לא אצליח לעשות שום דבר בחיים שלי כי הריון ואז חופשת לידה אני תקועה במקום 😐

כל יום ודקה חחחחחח אבל זה נראה לי לגיטימי להרגיש ככה בתחלה גם אני בהריון שני והוא הרבה יותר קשה מהראשון ועד שהתחלתי לחזור קצת לשגרה אחרי הלידה והטיפול בקטנה הגיע עוד הריון זה ממש קשה כי עכשיו שוב שנה וחצי לפחות עד שחוזרים לעצמך אבל נראה לי שברגע שנתחילים להרגיש את העובר זה נהיה יותר קל כי מתחיל להיות חיבור ואת ממש מבינה שיש שם בן אדם קטן בתוכך