אני פשוט מדוכאת כל כך מי שזוכרת וקראה את הפוסט שעברתי בחניון בקיצור העליתי את זה בקבוצה שבו אוכל לאתר את האיש שעזר לי וביקשתי מהמנהלת שתפרסם זה כאנונימית והודיתי למלאך הזה שעזר לי. והמשפחה שלי התחילו לצחוק עליי שרשמתי פוסט כזה. ואני באמת מנסה לשאול למה?? זה ילדותי בלהודות לאחר?? אני לא מפסיקה לברך את האיש הסיפור חקוק לי במוח אני עד עכשיו מפוחדת ברמה כזו אבל השאלה שלי איפה יש לנו הגנה אם לא המשפחה שלנו ודווקא המשפחה שלי שמה אותי ללעג. זה פשוט מעציב אותי

לא, זה בסדר גמור ולגיטימי להוקיר תודה! אל תתייחסי למשפחה! את בסופו של דבר עשית לאיש גם טוב על הלב שהלכת וחיפשת אותו בכל דרך שמצאת כדי להגיד תודה, עזבי את המשפחה

את קראת את הפוסט שלי? אני באמת מנסה להבין מה מצחיק. ועוד מישהו במשפחה אמר לי מישמע מה עברת

כן מאמי קראתי אותו עם ההיא שיצאה עלייך בחנייה הזוייה... בסדר אל תתייחסי אנשים נוטים לזלזל ברגשות של אחרים גם בני משפחה, תתעלמי אל תעני, כל אחד מרגיש אחרת כלפי סיטואציות הכל בסדר פשוט תתעלמי מהערות לא רלוונטיות גם מבני משפחה