סתם לשתף.. אולי יעלה לכן חיוך. אחרי סוף שבוע קשה במיוחד (חיסון קורונה שני שממש הפך אותי), ביליתי עם בעלי אתמול במיון נשים בסורוקה כדי לוודא שהעובר בסדר. הגענו הביתה בשעה 12 בלילה, שנינו גמורים מעייפות. אני רעבה, לא אכלתי כלום כל הסופש. מוציאה לחם, גבינה, וקצת זיתים (מהחשקים הגדולים שלי בהריון הזה). יושבת באפיסת כוחות במטבח, מורחת גבינה על הלחם, ומתחילה לאכול. הוא נעמד לידי, לוקח זית, אוכל אותו, מוציא את החרצן, ושם לי אותו על הפרוסה. אני מסתכלת עליו, הוא מסתכל עליי, ושנינו מתחילים להקרע מצחוק. השעה 12 וחצי בלילה, אני יושבת עם פרוסת לחם וגבינה שעליה חרצן של זית. זה היה כ"כ טיפשי, אבל פשוט גרם לי להודות על מי שהוא, ועל זה שהוא עושה דברים כ"כ טיפשיים, ובדיוק בגלל זה אני אוהבת אותו. 😊

חמודיםםםםם🤣

מילה שלא הפסקתי לצחוקק!! מקסימים שאתם♥️♥️

בהחלט חייכתי חחחח חמודים ❤❤

יאהוווווו גם אני על לחם גבינה וזיתים🤣🤣

חמודים אתם! חשוב שהצלחתם לצחוק אחרי יום קשוח 💪🏻

שמחה שהצלחתי לגרום לכן לחייך! זה באמת היה קשוח, אבל היה כיף לסיים ככה את היום.. תודה, אתן מתוקות ❤❤