אני בתחילת הריון שני ואין לי סבלנות לבת שנתיים שלי 😢 אני לא מקיאה אבל גמורה במיטה, עם בחילות ולא חיונית וכתוצאה מזה - במצברוח רע ועצבנית רוב הזמן. אני לא רוצה לפגוע בה אבל מאוד קשה לי לשחק ולשמוח או להתמודד עם גיל שנתיים הנורא כשאני מרגישה ככה....

מאמי את צריכה סבלנות זה גיל קשה וגם את בהריון תרפי

מזדהה כלכך רק שאצלי הריון שלישי עם בת שנתיים ובת שנה💓

וזה ממש קשה אני איתכן חיבוק אילכן

קשה ממש, הייתי שם כולל הקאות והיה קשוח ביותר. זה יעבור בקרוב 🙏🏻 אבל.. כמו שאת מרגישה הבת שלך לא אשמה ❤️ לבקש כמה שיותר עזרה מהסובבים , גם אם צריך להביא מישהי בתשלום לכמה שעות. אל תצפי מעצמך להיות כמו קודם כי כרגע את לא, אבל עצם זה שאת מעלה את זה מראה שחוסר הסבלנות כלפיה כן מפריע לך וזה מצויין 🙏🏻 בזמן שאת איתה אולי תמצאי פתרונות שיעסיקו אותה לבד בזמן שאת רק לידה ולא באמת צריכה להשתתף במשחק, הבת שלי בגיל הזה ישבה ״לבד״ בעיקר עם בצק ואביזרים (יש לי מתכון ביתי מעולה אם תרצי) ועם משחקי מים (מקל אם יש מרפסת/גינה אבל לא מחייב- פשוט לתת להם גיגית עם קצת מים וכמה צעצועים), עדיפות לקרוקס שלא יחליקו / מגבת ענקית על הרצפה. בהצלחה 🙏🏻

תודה לכן על התגובות. קרן, בדרך כלל היא יודעת להעסיק את עצמה בפאזלים, ציור, בצק וכו׳ אבל עכשיו היא ממש רוצה שאשב ואשחק איתה. אני חושבת שהיא מרגישה שמשהו שונה ורוצה יותר תשומת לב 💔 מה יהיה כשהתינוק יגיע? אני ממש חרדה מזה, זה לא שיהיו לי יותר אנרגיות כשהוא רק יוולד...

אני גם לפני לידה שניה אז אין לי תובנות לאחרי הלידה בע״ה , אבל הגדולים בהחלט מבינים וצריכים תשומת לב לא פחות מהתינוק החדש, אין מה לעשות חוץ מלהתכונן לזה נפשית ולהיערך מראש לכמה שיותר עזרה. אני לצורך העניין מתכננת בע״ה להתחיל להכין מאכלים ולהקפיא שיהיה לי קל יותר ליום שאחרי , לקנות מראש מתנת אחות גדולה לבת שלי, ובכללי כמה שיותר דברים שיקלו עליי אחר כך. ושוב, כל עזרה תתקבל בברכה.

יש לי עזרה מההורים שלי וגם בעלי לא נח לרגע בשבועיים-שלושה האחרונים (אני ממש בתחילת ההריון) אבל זה ממש לא דומה לאיך שהיא רגילה. אני סופר דומיננטית בחיים שלה ופתאום היא רואה אותי בעיקר במיטה וחסרת סבלנות כשאני לא.