מתי מבינים שזהו? שזה ניגמר? שכבר אין סיכוי?...אשמח לשמוע ממי שהגיעה לנקודההזו בזוגיות שלה

תמיד שווה להמשיך לנסות..אם יש אהבה

לא הגעתי לזה , אבל בדרכ כשאין אהבה, כבוד ,הערכה ,תקשורת .

מגיבה בכלליות, כי שאלת בכלליות- כשאת יודעת שניסיתם הכל כדי להיות יחד וזה לא צלח. כשאת סמוכה ובטוחה שיהיו לך חיים טובים יותר בלעדיו.

לא בטוחה שהמקרה שלי יעזור לך.. אבל למקרה שכן אז אשתף. אני התגרשתי מהאהבה הכי מטורפת שהייתה לי בחיים.. ניסיתי הכל ונלחמתי כמו לביאה.. עד שהבנתי שאני היחידה שנלחמת ואולי זה כן אכפת לבעלי אבל לא כמו שאכפת לי. לקח לי המוןןןןן זמן להצליח להחליט לעזוב כי אהבתי אותו יותר מעצמי. אבל הבנתי שאם אשאר אני אמשיך להילחם לבד כל החיים על זוגיות נורמלית ואין בזה שום דבר בריא לא לי ולא לילדים. הנקודה שניסיתי להעביר היא- שברגע שהבנתי שהזוגיות הזו חשובה לי יותר מלבעלי ושבעצם אני היחידה שמנסה להציל אותנו והוא לא מתכוון לעשות שום צעד משמעותי מבחינתו, הבנתי שזה לא החיים שמגיעים לי. אני חלילהההה לא אומרת להתגרש. אני 4 וחצי שנים ניסיתי להילחם לפני שוויתרתי. אבל זו הנקודה שבסוף גרמה לי לקום וללכת..

Shi. בת כמה את? אחרי כמה שנות נישואים התגרשתם? ודווקא כשהגעת. לנקודה הזאת שאת מבינה שרק את נלחמת והוא לא ויזמת את הגירושים, לא התעורר אצלו משהו רגע לפני שהכל ניגמר?

5 שנים. ואני בת 28. הוא לא רצה להתגרש. הוא כל הזמן היה אומר שהגירושים הם רק בגללי והוא רוצה שנשאר יחד. אבל מצד שני, הוא לא עשה כלוםםםם כדי לנסות לשנות משהו כדי שיהיה לי טוב.. אפילו צעד אחד קטן מצידו היה מספק אותי כדי להמשיך להילחם בשבילנו. כי אני מאמינה שחייבים להילחם ולתת הכל לפני שמרימים ידיים. במקרה שלי גם כמה יועצי זוגיות חיזקו אותי שאם אני רוצה חיים עם בעל שרואה את הצרכים שלי, זה כנראה בחיים לא יהיה איתו.. אז שוב, אני לא אומרת לקום וללכת! אני מחזקת אותך ומקווה שהוא ילחם יחד איתך וכל דבר הכי קטן שהוא עושה בשביל זה, זה מבורך! כי זה מראה שהזוגיות איתך חשובה לו! ותמיד כדאי להתייעץ עם מישהו שאת יכולה לסמוך עליו (לא חייב יועץ זוגי אבל כן עדיף מישהו ניטרלי) כדי שיראה לך איך הדברים נראים מהצד.. זה עוזר ממש!

את עם ילדים? אשמח לקבל טלפון אחד מהיועצים שנעזרת בהם ואת ממליצה..

עם 2 ילדים. ואני מזה מצטערת אבל מאז החלפתי פלאפון ואין לי מספרים:/ אבל האמת שגם אני לא יודעת אם הם היו כאלו טובים (הלכתי ל2) כי בעלי לא היה בא איתי מעבר לפגישה הראשונה אז השיחות איתם היו אחד על אחד.. ככה שאין לי מושג איך הם עובדים עם זוג

אין לי מושג מה את עוברת עם הבן זוג שלך ואם יש מה להשוות.. בעלי היה מאוד מאוד בעייתי ולא הצלחתי לעזור לו ולנו לנהל חיים טובים. אני כל כך מקווה שהמקרה שלכם הרבה יותר פשוט

לקחתי את מה שאמרת לגבי זה שאם אני רואה אפילו בדבר קטן שהוא משתדל אז יש עם מה לעבוד.. חשבתי על זה וכן בשנה האחרונה הוא עשה המון שינוים קטנים וגדולים.. ועדיין כשיש תקופות כאלה שהן יותר קשות, מעייפות ומתישות אני מרגישה אבודה אני בדעה שלך של להילחם ולעבוד על הזוגיות, וזה קשה, קשה לי מאוד בתקופות כאלה, כי בתקופות כאלה בעלי ננעל, נסגר ולא מתקשר, וגם כמעט ולא מוכן להקשיב. ופה מבחינתי אני מרגישה את הפער והריחוק. בין הרצון שלי לפתור, לגשר ולדבר לבין ההתנהלות שלו כמה זמן את כבר גרושה? ואיך את מסתדרת?