חייבת התייעצות. אבודת עצות. מה הייתן עושות... אם הייתן אוהבת את הבעל שלכן והוא היה באמת מדהים אבל כשאת אומרת לו משהו שלא מוצא חן בעיניו - דברים שבאמת אולי מעצבנים וכנראה שהיית אומרת שהיית חסרת סבלנות אם הסיטואציה הייתה אחרת ואולי מבקשת סליחה. אבל הוא מגיב בוחר בקללות קשות: שרמוטה, זונה אפס וכ׳ו... ואז כבר לא שומעת אותו יותר. מה הייתם עושות? מיואשת

שום דבר מעצבן שתגידי לא מצדיק מילים כאלה. לפני שאת אשתו את בן אדם, וקל וחומר כשאת אשתו הוא צריך לדבר אלייך בכבוד. לא הייתי מוכנה לדיבור כזה, או מבקשת ללכת לטיפול כדי שיתמודד עם הכעס שלו בצורה אחרת או אומרת לו שלום ולא להתראות! מקללות כאלה זה יכול להגיע בקלות לאלימות, האלימות מתחילה בפה.

יש ילד בסיפור ויש סיכוי שאני בהריון...

באמת שלא יודעת מה לעשות

אוהבת אוהבת אבל עד קללות כאלה והשפחה כזאת. זה אלימות לכל דבר. זה לא האבא שאני רוצה לילדים שלי

השפלה*

בגלל זה אני חושבת שכן כדאי ללכת לטיפול זוגי, משהו שיעזור לשניכם. גם לך לא להגיד מילים מתוך כעס וגם בשבילו שימצא דרכים אחרות להתמודד עם הכעסים ולא להוציא אותם בצורה הזו...הוא צריך לכבד אותך ואת אותו, אתם שותפים לחיים ולא זוג חברים

אפשר לנסות טיפול זוגי שיעבוד איתו על איך להוציא את הכעסים שלו ואיך להתנהל במצבים שהוא מגיע לקיצון

מאוד קשה לי עם הדיבור הזה אני לא יכולה לסבול את זה באמת זה עושה לי כלכך רע, אני ננעלת לא שומעת כלום

אני יודעת שהוא לא מתכוון אבל באמת שאני בעייה רצינית פה

כלכך כועסת על מצב

לא משתפת אף אחד מתבשלת עם זה לבד

כלפי חוץ הכל נראה טוב

אני הייתי פותחת את זה. אחרי הריב כשכולם רגועים ומדברים בנחת. תסבירי שזה לא לעניין ומעבירה גם כשהוא מדבר ככה את נאטמת ולא רוצה לשמוע אותו יותר ולגיטימי שזאת התגובה שלך. אם זה חריף יותר ואת מתארת עוד את הסיטואציה הקלה אז בהחלט דורשת שילך לטיפול או שניכם ביחד לזוגי. אל תעברי על זה בשתיקה אבל חשוב שתשמרי על קור הרוח שלך גם במיוחד אם את בהיריון ובכללי גם כי מצבים כאלה יכולים להתגלגל לסיטואציה שלא עלינו! תסבירי לו גם את הפחד שאת מפחדת כי אהובה זה לא כעס עליו זה פחד ממנו. אל תתני לסיטואציה להגיע למצב של הסלמה ותעצרי את זה במקום. תלכי להירגע לבד או תבקשי ממנו שילך להירגע

ניסיתי להסביר לו מיליון פעם שזאת אלימות מילולית וכל פעם הוא מעביר את זה אלי שאני גורמת לו לדבר אלי ככה

ממש קשה לי עם זה אני שבורה ובאמת שאני מחזיקה מעצמי בחורה חכמה שיודעת מה היא עושה ולא חסר לי כלום ולא היה חסר לי כלום בחיים... אני מרגישה אפס

ניסיתי להציע טיפול הוא לא כלכך מוכן...

ממש לא את לא אשמה במילים שהוא מוציא מהפה שלו!!!! הוא האחראי היחיד למילים האלה ושלא יגרום לך לחשוב שאת אשמה בשום צורה. יקירתי, אם הוא לא מוכן ללכת לטיפול תחשבי על העתיד, לצערנו אנחנו רואים בחדשות בתדירות גבוהה מדי תוצאות של אלימות שקרתה ברגע את והילד חשובים יותר מהכל, ואם אתם חשובים גם לו הוא אמור לרצות לטפל בזה..במידה ולא, הייתי חושבת על לעזוב בלי שמץ של ספק בכלל. ואני הכי לא בעד גירושים אבל החיים והכבוד שלך קודם לכל!

שאני אמא של הבן שלו ושזה לא מתאים בשום צורה...

מותר לריב ולהתעצבן וגם לפעמים יוצא שמרימים את הקול. אבל יש מילים וצורת דיבור שלא אמורים להתרחש בשום צורה ואופן!! זו אלימות לכל דבר אהובה. וזה לא מגיע לך, את טובה יותר מזה!

יקירה מי שלא מבין במוח יבין בכוח. תקחי תיק לך ולילד ותתני לו כמה ימים טובים להתקרר על זה.

ואם זה לא נכנס וראיתי שגם לא מוכן לטיפול אז אולי זה אבוד אבל תדאגי כבר לא להישאר אנונימית יקירה אלא לפתוח את זה מול כל מי שצריך. את צריכה לדבר על זה עם אנשים סביבך הקרובים ולפתח לעצמך מערכת הגנה כי אלימות מילולית בהחלט יכולה להסלים ולהגיע לא עלינו לחדשות.

הבעיה מתחילה במשפט ״והוא באמת מדהים״, זה ממש לא מסתדר עם זה שהוא קורא לך שרמוטה וזונה. בעלי לא מעז לקרוא לי סתומה גם לא בצחוק, יש קווים שהם אדומים, אף אחד לא יוריד או ישפיל ובטח לא בן זוג! פעם אחת תנסי להסביר בטוב, פעם שניה תצעקי ותכעסי ותזהירי שפעם הבאה את לא תהיי מוכנה לסבול את זה ובפעם השלישית קחי את הדברים שלך ותלכי. אם גם בפעם השלישית לא יפול האסימון, אז אני לא הייתי נשארת גם עוד לא דקה.

אגב זה שהוא מאשים אותך בזה שאת מביאה אותו למצב שהוא מקלל אותך זה בדיוק מה שעושים גברים מכים. גם בעלה של שירה איסקוב שכמעט רצח אותה אמר עכשיו במשפט שהיא זאת שהביאה אותו לרמת עצבים כזו ושזו אשמתה. קלאסי

גם אלימות מילולית היא סוג של אלימות. ושלא יגיד לך שאת אשמה, את לא בוחרת את המילים שיוצאות לו מהפה. אני לא הייתי נשארת במקום כזה, וכבר ברחתי ממקום כזה בעבר. מבינה שזה בעייתי יותר כי יש ילדים בסיפור, אבל דווקא בגלל שיש ילדים- יותר חשוב לטפל בזה. אם הוא לא רואה מה הבעיה, ומאשים אותך, ולא מוכן לטפל בזה (אמרת שלא מסכים לטיפול זוגי), כמו שטין אמרה, את צריכה לצאת משם. הנושא הזה קרוב לליבי מסיבות אישיות וקשות, וזה לא ישתפר אם לא תדאגי לזה.

בעלך בעצם לא מבין את גודל המילים האלה ואת הגודל הבעיה !!! הוא מבחינתו יש לו מלאי של מילים של קללות שמגיע למצב מסוים שולף וזה מרגיע אותו וזהו לכן מה שחשוב כרגע שיבין שמילי כאלה לא משתמשים אצלכן בבית וזה א-ב אצלך !!!! מותר לו להגיד בחזרה כלפיך טענות אבל לא מילות גנאי ! בקיצור אני מבינה מפה שהוא לא מבין את הבעיה בכל המילים ואצלו זה לא כזה נורא ...... תנסי לראות איך את מלמדת אןתו שאצלך זה גבול .

לא מצליחה להסביר לו עד כמה זה נורא לדבר ככה ואני מוכנה שיגיד לי כל דבר בתנאי שהוא מדבר איתי בכבוד

אומר שאני הרסתי לו את החיים שאני קרה אליו ובגלל זה דבר גורר דבר... ולכן הוא מדבר אלי ככה

יודעת שאני לא אשמה לא מצליחה לגרום לו להבין את זה שזאת אחריות שלו המילים שלו ואני לא יכולה לשלוט על התגובות שלו...

הקראתי לו את כל ההודעות פה. התגובה שלו הייתה: אז מה את עושה פה... פשוט תלכי הדלת פתוחה... אמרתי לו שבוא ננסה ללכת לטיפול אומר שאנחנו צריכים לטפל בזה לבד. ומאז הוא נכנס לעצמו למצב שהוא זה שמסכן פה ואני האישה הרעה. הלך לישון...

קללות זה אלימות לכל דבר! נורת אזהרה רצינית והייתי ממליצה לך לקום וללכת כי זה יכול להיגמר הרבה יותר גרוע...

מה את חושבת לעשות עכשיו?

אני לא מפחדת ממנו... אנחנו ביחד כמעט 10 שנים הקללות הגיעו בשנים האחרונות

לא יודעת מה לעשות. פשוט בא לי להעלם.

עצוב לי שזה המצב פשוט

יכולנו להיות זוג מושלם כמו שכולם רואים אותנו כלפי חוץ..

אז תעשי את זה תעלמי לו.

אל תדאגי לגבי זה אהובה... את הכי חשובה לא הזוגיות שחשבת שזאת יכלה להיות

אין לי אומץ ללכת וגם זה לשבור את הכלים ולהוציא את כל הלכלוך החוצה זה כבר לא ישאר רק שלנו. אף אחד לא יודע כלום.

אם את לא תצליחי לגרום לו ללכת לטיפול אולי מישהו אחר יצליח

מתחילים מהצעד הראשון

אל תחשבי על הסוף תלכי צעד צעד כל צעד בנפרד ולאט ותחווי אותו ותלמדי להכיר את זה טוב

מאמי עקשנות לא עוזרת לאף אחד גם לך לא. יש לו את הילד והקשר ביניכם לעולם לא יתנתק לפעמים זוגיות קשה אבל החברות קיימת עדיין זה לא חייב להיגמר ברע. ניסית וזה מדהים

אני רוצה שהחיים שלי יהיו איתו אחרת לא הייתי נשארת

פשוט לא יכולה לשמוע את המילים האלה. ואת החוסר כבוד הזה זה גומר אותי

אולי אם תלכי לכמה ימים זה ייתן לו בום ויגרום לו להבין מה את בשבילו, אולי ככה יהיה מוכן ללכת לטיפול..לא חייב ישר לקום ולברוח לכל החיים אבל כן לנסות לזעזע לו את העולם הנוח שהוא נמצא בו ולוקח אותך כמובן מאליו

תקשיבי אל תתנהגי בפזיזות תני לדברים להתנהל בכבוד גם מצידך הוא שמע מה שאמרת תני לו להתבשל אם המידע ולאט לאט יש דרכים לא במריבות וכעסים

הלוואי... אני יודעת שעוד מעט הוא יגיד לי שאני צודקת ושהוא לוקח על עצמו לא לדבר ככה (הוא כבר אמר את זה כמה וכמה פעמים שהוא מתבייש בעצמו שהוא מדבר ככה) אבל זה כל פעם חוזר אחרי תקופה לא מחזיק יותר מחודש

ברוך השם החיים יכולים להיות כמשפחה ולא בהכרח בזוגיות. נשמע שאת באמת מאוד אוהבת והוא חשוב לך אבל אל תוותרי על עצמך. תשמרי על עצמך קודם.

פשוט באמת לא יודעת מה לעשות הפעם מה אני יכולה לעשות כדי שזה לא יקרה שוב עוד חודש...

כועסת מראה לו שאני כועסת מסבירה לא מתייחסת אליו אחרי עד שנופל לו האסימון, האסימון נופל מתנצל מבטיח להפסיק ולשלוט על עצמו ובפועל הכל קורה שוב ושוב...

אולי תנסי ללכת בעצמך לטיפולים ותשתפי שם והפסיכולוגית תוכל לתת לך כלים להתמודדות ואולי גם יגרום לו לבוא איתך לאחד מהפעמים

בגדול את חייבת לעורר פה תגובה חריפה למצב כדי שיבין שמה שהוא עושה הוא גם חריף ביותר. מצב קיצון בתגובה יעורר מצב קיצון.. רק תעשי משהו ואל תישאבי למצב הזה שזה לא משתפר אלא רק מתדרדר

תודה לכולן על התגובות! מעריכה מאוד.... מקווה שהפעם זה יהיה שונה 💖

תתחילי בלדבר על זה עם מישהי או מישהו. בהצלחה יקירה שמרי על עצמך.

זה לא משהו שאת אמורה לסבול, זה אולי לא אלימות פיזית אבל זו אלימות מילולית ואין לזה מקום במערכת יחסים בריאה. משהו צריך להשתנות שם (והוא צריך להבין שזה לא בסדר ולרצות לשנות את זה) אחרת את צריכה ללכת. זה לא מערכת בריאה לא בשבילך ולא בשביל הילדים שלך.