הרופאת נשים שמטפלת בי כהרגלה ביטלה לי את התור האחרון לפני הלידה (הריון בסיכון) והחליטה שהיא גם יוצאת שוב לחופשה של שבועיים וחצי 🤦‍♀️ לאורך כל ההריון כמעט ולא קיבלתי ממנה מענה וגם כשקיבלתי הייתי צריכה ממש להתחנן במשרד לתור או רק לשאול שאלה על דברים דחופים. אני בשבוע 38+ ואני מתכננת לקראת סוף השבוע לבקש זירוז בגלל המצב הרפואי שלי, אני בשמירה מחודש חמישי בגלל סימפיזיוליזיס חמור עד עכשיו התניידתי עם קביים ועכשיו גם זה בקושי מתאפשר לי ואני לא מעוניינת להגיע לכיסא גלגלים ולשיקום אחרי הלידה.. חוץ מזה אני גם סובלת מאנמיה שאני מטפלת בה וקיבלתי כבר שתי מנות ברזל אבל עדיין אני חלשה כי אני מקיאה כל ההריון פשוט. מעבר לזה אני גם סובלת מתופעות ״רגילות״ של הריון כמו עצירות טחורים מדממים צרבות עייפות וחוסר בשינה שנמשך כבר יותר מחודשיים(נדיר שאני מגיעה ל4 שעות שינה) אני ממש מרגישה שאני והגוף שלי הולכים לאבדון ויש לי ילד בבית גם שאני עושה הכללל כדי לספק את הצרכים הרגשיים שלי בכל הסיפור הזה. השאלה אם עכשיו אגש לבריאות האישה של כללית ואלך לרופא מיון שלהם אם הוא יסכים לתת לי המלצה לזירוז אם הוא יקח אותי ברצינות אם הוא יהיה מוכן להקשיב לכל הסיפור שלי מתחילתו ועד סופו כדי לייעץ לי באמת איך לגשת ללידה הזאת כמו שצריך.. כי גם שם רוב הפעמים שהרופאה שלי לא הייתה התשובה שקיבלתי מבריאות האישה זה ״אני לא יכול לטפל בזה רק ללכת לרופאה מטפלת״ אני ממש מיואשת, כן מרגישה שאני יודעת מה טוב לי ולעובר וזה זירוז יזום בשבוע 39 אבל כן צריכה את הגושפנקה והביטחון מרופא וכמובן לדעת שלא סתם אתרוצץ בבתי חולים שיפנו לי עורף בזמן שאני בהישרדות גופנית ומנטלית..

איך העבודה כסייעת אישית לתלמיד בבית ספר? מישהי התנסתה ויודעת?