אני עם ילדה בת עוד מעט 3 נשואה כמעט 4 שנים. בשישי בעלי התחיל לדבר אי.י שאולי עוד חצי שנה - שנה נחשוב על הריון (כי רציתי להתחיל עם התקן אז הנושא עלה) ופתאום חטפתי פחד. אני מאד רוצה לילדה שלי אח/ות קטנים. היא מדהימה עם תינוקות ואני יודעת שזה יעשה לה טוב אבלללל להריון הקודם נכנסתי חודשיים אחרי החתונה ואת רובו עברתי ממש לבד... בעלי עבד עד אזור 19:00 2-3 בשבוע ולמד פעמיים נוספות עד 22:00 גרנו ביישוב במרחק 40 דק נסיעה מהעיר של העבודה והלימודים. ההורים שלי גרו מרחק של שעה וחצי נסיעה וההורים שלו 3.5 בערך... בקיצור לא היתה משפחה באזור. הייתי לבד לבד. בעלי התחבר עם איזה ידידה מהעבודה והיו לי מלא חשדות בו (ברמה שהיא היתה אומרת לו מה הוא צריך לעשות בשביל אישה בהריון. איך לפנק אותה וכו... היתה בוכה לו כשקיבלה קנס / כשנשבר לה בושם יקר והוא גם היה מספר עליה לאנשים וטען שהיא יפה מאד וכאלה. והכל על ידי) הייתי בלי עבודה, המון חלומות קשים ובדידות בפנים. הייתי בסוג של דיכאון במהלך רב ההריון עד שמצאתי עבודה לקראת סופו. הקשר שלנו היה מאד לא יציב,לא דיברנו ביננו על מלא דברים והיה ריחוק. הוא לא ראה אותי בלי חולצה מחודש 7 כזה (כי הרגשתי שמנה ולא סקסית. הרגשתי שהוא לא אוהב אותי ככה) כמו שהבנתן ההריון היה לא פשוט. ורק כי אני מאנונימית אני אגיד שמהדיכאון ומהניסיון למשוך את תשומת הלב שלו גרמתי לעצמי ליפול כמה פעמים ופעם אחת גם להתעלפות. היום הקשר שלנו במקום כל כך אחר. יציב, טוב, תומך, האמון הרבה יותר חזק, התקשורת, אנחנו עובדים עדיין לחזק הכל אבל אני יודעת שההריון הבא יהיה שונה מאד! ועדיין מאז שהוא העלה את הנושא עלו לי חרדות. עלו לי זיכרונות ועצב עמוק כזה על כל מה שעברתי אז. על הלבד שהייתי בו. לא מאמינה שאני אעיז אי פעם להיכנס שוב להריון. אני בטראומה😪

אם אכן הקשר שלכם יציב היום את צריכה בדיוק את מה שרשמת פה לפתוח מולו ולשתף.. כמובן לא צריך להכנס לפרטים אבל לספר על ההתנהגות שלו והחוסר תמיכה שלו ושאת בטראומה. והפעם אם תכנסי להריון זה אם תהיה תמיכה מלאה שלו אם זה להיות בבית לעזור פיזית וכמובן גם רגשית וזוגית.

אהובה חיבוק גדול אני אומרת זה הזמן לחוויה מתקנת אחרת טובה בריאה ומהנה מגיע לך מיגע לכם ! מחשבה יוצרת מציאות תחשהי חיובי וזה מה שיהיה . יאאלה מחכה בעזרת השם שתשתפי שנקלטת

תשתפי אותו, דברי איתו. תספרי מה עבר עליך בהריון הקודם ולמה את חוששת. אל תשכחי גם לציין את הדברים הטובים, שהקשר השתפר שהאמון עלה, אבל עדיין יש לך את הזכרונות והחששות. התגובות שלו אליך ולמה שתספרי יתנו לך מענה הכי טוב לאיפה אתם עכשיו ואם נכון לך להכנס להריון נוסף..

דיברנו על הדברים בחודשים שאחרי הלידה (שגם היו קשים. הייתי בדיכאון אחרי לידה במשך כמעט שנה) הלכנו לכמה פגישות ייעוץ יחד ולחוד והקשר שלנו באמת כל כך שונה מלפני 4 שנים... גם טכנית הוא עובד היום בעבודה עד 16:30-17:00 במרחק לא גדול מהבית ואנחנו גרים בעיר קצת קרובה יותר להורים. בטוחה בידיעה שההריון הזה יהיה אחר אבל הפחד שעלה בי כשדיבר על זה. הדפיקות לב מהזיכרונות שזה הציף בי, מהעצב שיש בי מאז מפחידים אותי. אולי אני לא בשלה? אולי באמת לא נכון לי להביא ילד נוסף? מפחיד אותי. הוא בכל זאת אותו בן אדם אולי פתאום יעלו עוד בעיות אמון? אולי הוא יחפש בחוץ כשאני אתחיל להשמין ולהשתנות? (עבדתי קשה קרעתי את עצמי, התעללתי בעצמי, פיתחתי הפרעות אכילה כדי לחזור לגזרה שלי. והצלחתי ושוב הכל ישתנה?) מי מבטיח לי שההורמונים לא יציפו אותי שוב ואכנס לדיכאון? יש לי אחריות גם על הילדה

אני לא יודעת מה לייעץ לך. אבל יש לי דבר אחד לומר לך- בעלך צריך לאהוב אותך גם עם ההריון. גם אם את שמנה. לאהוב אותך!! אסור לך לפחד מזה. את צריכה להיות בטוחה בעצמך, באופי המהממם שלך, ביופי שלך. בהכל! וככה גם בעלך יהיה שרוף עלייך. ואם לא? בעיה שלו! הוא היחיד שסובל מזה! תאהבי את עצמך נשמה! זה העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך.

והמון המון הצלחה💛💛💛

כמו שאמרו כאן לפניי, הייתי משתפת אותו.. ובאמת שאם את רוצה ילד נוסף הייתי נותנת צאנס לחוויה מתקנת.. לפעמים גברים לא מודעים, בגלל שאנחנו עוברות הכל על עצמנו והם לא יודעים מה זה התחושה הם לפעמים לא מבינים שאנחנו צריכות אותם וצריך ללמד אותם את זה.. הייתי פותחת בפניו את הפחדים מהעבר ואומרת לו מה אני מצפה שיהיה בהריון הבא, עושה איתו סוג של תיאום ציפיות..

כל הכבוד לך ולכם שהצלחתם לצאת מהמשבר הזה! נשמע שעברת תקופה לא קלה והחדרה שלך כעת מאוד ברורה ולגיטימית. אם תתכננו קרקע מתאימה שתגרום לך להרגיש בטוחה בזמן ההריון, אולי זה יעזור? אמרת שהייתם בייעוץ וזה עזר להציף את הרגשות, אז אולי לדאוג שבעל מקצוע ילווה אותכם בתהליך ההריון? מתוך ההצלחה שלכם את בטח תדעי לוצר מה יכול לתת לך את הבטחון הזה. ואם עדין את לא בשלה, אז הכל טוב-כמו שאמרת יש לל ילדה לדאוג לה ולכם קודם כל את צריכה להיות בסדר העדיפויות