ראיתי את הכתבה עכשיו על זאת שנפגעה קשה בגלל בעלה, התחלתי להשוות את עצמי לסיפור ולראות שגם לי יש סימנים דומים למרות שהוא אומר לך זה לא יקרה (כבר קרה) היחסים ביום יום מאוד טובים אבל הסימנים הם אותם סימנים (אם נהיה בריב אני אפחד לדבר שלא יהיו השלכות, אם אני ארצה לצאת מהבית אחרי ריב הוא לא יתן לי, אין לו כבוד למשפחה שלי הוא מזלזל) מצד שני ביום יום נורא טוב לנו הוא עוזר לי בבית מראה המון אהבה לא מחסיר ממני כלום ומפחיד אותי לראות את החיים שלי בלעדיו ולחשוב איך אסתדר? איך אעבור מהבית שלי עכשיו לבית קטן יותר ואעשה הכל לבד? איך אסתדר פתאום בצמצום שאין לי עבודה בכלל? ומי יקח אותי בטווח הגיל שלי (20+) עם ילד? נורא מפחדת מהמקום שאני נמצאת בו כי לא יודעת מה יהיה הלאה... תודה שאתן כאן תמיד להקשיב

אני אישית הייתי הולכת לבד לאיש מקצוע ומשתפת הם יודעים הכי טוב בהצלחה ושהכול יהיה טוב ❤️

מסכימה עם רוני

הלכתי לייעוץ לטיפול זוגי, כל מי שהייתי אומרים אנחנו לא יכולים לבטיח אבל תמיד אנחנו מאמינים בטיפול

להבטיח*

לכי לפסיכולוג או לאיש מקצוע בלעדיו. תתייעצי איתו מה לעשות שהכי נכון לך

ולמה לא ללכת לטיפול זוגי?

האמת שנמאס לי לרדוף אחריו ולהתחנן זה הוא שאמור להתחנן

ואף אחד לא מבטיח שזה לא יקרה שוב

הוא הרים עלייך יד?

תשאלי את עצמך אם את רוצה להגיע למצב של שירה או גרוע יותר. אני מאמינה שהתשובה היא לא. תשתפי מישהו שקרוב אלייך במה שעובר עלייך(הורים, חברה, אחים...) ואז תחליטו יחד מה נכון לך

את כותבת ''כבר קרה...'', זה אלימות? כי אפעלו אם הרים יד לסטירה/בעט/דחף את חייבת חייבת ל-ום וללכת בזה הרגע. ולא להגיד לו. לחכות שיילך מהבית, לארוז תיק לקום וללכת. תשתפי את המשפחה והחברות שלך בכל מה שקרה/קורה כדי שיעזרו לך להיות חזקה ולעשות את הצעד הזה. אל תישארי עם גבר אלים. פשוט אל! את תמצאי עבודה, תמצאי זוגיות, תמצאי את כל מה שאת מחפשת בהמשך הדרך. כרגע זה לא משנה!

לקום**

תמיד הן נעלמות בשיא כל האנונימיות האלה אחרי שפותחות הכל... 🤔

אולי הלכה לישון ותראה מחר את התגובות..

חחחח אני פה

פשוט לא רציתי שיראה שאני כותבת לכם

שאלתן לגבי אלימות? כן היה במצבים של ריבים קיצוניים לא ביום יום, ביום יום הוא מראה אהבה תשוקה שמחה מחמיא לי תמיד עוזר בהכל.. כמובן שהבטיח ונשבע שזה לא יקרה יותר, עבר חצי שנה מהפעם האחרונה אבל כמובן שיש דברים קטנים שלא נעלמים כמו מה שכתבתי ובמיוחד הפחד שלי לענות בריבים שלא יהיו השלכות , לשמוע משהו רע ולהגיד לעצמי תהיי חכמה ואל תגיבי

תצרי קשר עם העמותה של מיכל סלה.. הן מסייעות לנשים במצבך, כאלה שחיות בפחד... יש המון גרושות בנות 20+ (גם 30+) עם ילדים שמקימות משפחה חדשה וזוגיות, זו ממש לא צריכה להיות הסיבה להשאר במערכת יחסים מסוכנת! לאף אחת לא מגיע לחיות ככה ובטח שלא לילדים שלך! כי הם סופגים הכל!!! את חוזרת וכותבת ש״ביום יום״ הכל בסדר... מספיק פעם אחת, רגע אחד בשביל להרוס לך את החיים או חלילה לסיים אותם, אם לחשוב על עצמך לא גורם לך לבקש עזרה- תחשבי על הילדים שלך... הפיד שלך מחלחל גם אליהם, ילדים רואים הכל וסופגים הכל ולא מגיע להם לחיות בסביבב כזאת או חלילה להיות עדים למקרים מזעזעים כמו שקרה לשירה או למיכל ז״ל... בבקשה ממך, תפני לעזרה! והכי חשוב לא לעזוב אותו לבד! לעשות את זה בנוכחות של עוד מישהו.. גברים אלימים לא עוזבים לבד!

אהובה, זה לא קשר בריא. בקשר בריא את לא אמורה ולא צריכה לפחד אפילו לשניה! ואת תמיד צריכה להרגיש בטוחה שאת יכולה להגיד מה שבא לך מבלי שזה יוביל לתגובה לא צפויה שלו ולפחד על זה

הפחד**

בבקשה תשמרי לך את המספרים האלה ותשתמשי בהם...

בנות שאלה אחרונה, יש בנינו אהבה גדולה וגם ביום יום הכל מושלם אין איך לשקם את זה בטיפול זוגי?

איזה מין אהבה זו כשהוא מרים עליך יד? איזה בן אדם שאוהב מסוגל להרים יד על מי שהוא אוהב? ממליצה לך לראות את ההתוכנית שעשו על מיכל סלה ז״ל ... מדברים על כל הנורות האדומות... גם שם הייתה ״אהבה גדולה״...

שימי לב לסימנים המזהירים

אין דבר כזה 'אהבה גדולה' עם הרמת יד. יש אובססיביות גדולה אולי.. רכושנות.. אני יודעת שקשה לך לקרוא את הדברים האלה אבל את חייבת חייבת חייבת לצאת מהקשר הזה!! בבקשה. בשבילך ובשביל הבן שלך. אם הוא ירצה, הוא ישקם את עצמו בטיפול, בלי קשר אלייך. אל תחכי לפעם הבאה! ושוב, תשתפי בכ-ל הפרטים את ההורים שלך ואת החברות. שיידעו כל מה שקרה. אם את מסתירה מהק זה עוד סימן אדום על הקיר.

מהם*

תודה בנות אתן צודקות לגמרי❤️