לא נושמת. לא מצליחה להתמודד עם היום הזה. לא מבינה איך אנשים מצליחים לעבוד ולנהל שגרה היום. אני לא מפסיקה לבכות מהרגע שקמתי. הלב שבור לגמרי. המחשבות על ירדן שאיבד את הדבר הכי יקר לו. צריכה לעבוד ופשוט יושבת מול המחשב ובוכה, בא לו להכנס מתחת לשמיכה עם חבילת טישו לדמעות ולא לצאת משם. 💔

שבוע 30 ופתאום אני חרמנית בקטע לא רגיל. כל ההריון לא היה בא לי בכלל, ופתאום בא לי אפילו פעמיים ביום. אפילו בהריון הראשון לא היה לי ככה חשק. מה זההה אמאלה