הבן שלי בן שנה ו9 צריך להכנס לבידוד ואני נכנסת איתו, כנראה שגם הילד השני ובעלי ייכנסו איתנו, אני משתדלת שלא אבל אני לא יכולה שלא להרגיש את ניצני הטירוף והדיכאון שמחלחלים לי לנשמה, תכננתי לקחת חופש בחנוכה ושהם יהיו בקייטנות,תכננתי לסדר ולנקות ולהשלים שעות שינה, אין לי כוחות להתמודד עם שני הנינג'ות בבית סגורים וגם חורף בחוץ אז אי אפשר לצאת, יש לנו 10 ימי בידוד וזה נראה לי כמו נצח, אני לא מצליחה לשמח ולעודד את עצמי, אני יודעת,שזה יהיה פשוט קשה, ולהם יהיה יותר קשה מלי, הגדול רגוע ואפשר לשבת איתו שעות ולעשות דברים נחמדים אבל הקטן גם לא ישן טוב בלילה וגם כל היום מחפש את עצמו, מסתובב סביב עצמו, אם אני שמה להם גואש ויצירות הוא יכול לשבת יפה ואז פתאום להחליט שהוא קם ומעיף הכל, אני רוצה להיות סבלנית אבל לפעמים אני מאבדת את זה, בניתי על החופש הזה כדי לבנות את עצמי ולהתאושש ופתאום הסיוט הזה שוב פעם.