חזרה לגנים - נקודה ממבט של גננת🫶 אני גננת ואם לומר את האמת מחכה בדיוק כמותכן לחזור לשגרה נורמלית. גם לי מאתגר בבית על הילדים וסדר היום השתנה ובלה בלה בלה. אבל תנסו לשים את עצמכן במקומי יש לי בגן 34 ילדים ולהיות במצב כזה שיש מצב ואפילו רוב הסיכויים שניכנס למרחב מוגן עם כללל הילדים. נכון יש עכשיו התראה של 10 דקות מה שלגמרי נותן רוגע ואפשרות ללכת בנחת. אבל ההרגשה של האחריות על כל כך הרבה ילדים פיצקים בני 3-4 עם הפגזות של איראן! לא איזה טיל חותי או הפצצות מעזה. באנה זה מצב אחר מצב מטורף מפחיד. מפחיד אותי לחזור ככה במצב כזה אני כאמא מעוניינת להישאר עם הילדים היקרים שלי צמוד אלי ולא לשלוח אותם למסגרות. נכון המשק צריך להמשיך ואנשים צריכים כסף הכל טוב ויפה. אבל זה מרגיש לי שההורים רק מחכים בנרות נווווו מחר יש גן? נווו יש גן? ואני באמת מבינה אבל אני כגננת אינשללא מתפללת שקודם ירגע המצב ורק אז אוכל לחזור לגן ולהרגיע גן שלם כשאני בעצמי עדיין מפוחדת מכל מה שקורה. מקווה שתצלחנה להבין אותי..