אני בהריון, מאוד הורמנאלית בוכה הרבה. מתעצבנת הרבה. אבל יש משהו שנורא נורא פוגע בי…כשאני בוכה, בעלי לא מגיב אפילו.. הוא בפלאפון. כשאני שואלת אותו ״ לא מפריע לך שאני בוכה?״ הוא אומר שהוא לא מתרגש מההורמונים. למרות שבמקביל אני מגז׳דרת את חיי- שום מילה, כלום. נשמע לכן משהו סביר?

בנות שעשו סקירה מאוחרת והרופא גילה לעובר נקודה לבנה בחדר ימין של הלב (נאמר שהכל בסדר והדריך אותי) האם הכל היה בסדר שהתינוק נולד ? האם משהו השתנה בדרך...אשמח למענה ♥️

שולחות מחר את הקטנים לגן ?

טיפים להיכנס להיריון מהר? ❤️🫶

בן שנתיים עוד רגע ולא מדבר. מבין הכל מהכל.. מה לעשות? לפי לפנות? מה עזר לכם? 🙏

היי בנות הייתי שבוע שעבר עם בעלי בבדיקת מעקב אצל גינקולוג בהדסה ע"כ זאת לאחר שעברתי ניתוח שבוע לפני להוצאת גידול/ציסטה בשחלה. במהלך השבוע עלה לי החום אז אמרו לי להתפנות למיון וכך עשיתי. הגעתי למיון ושם הפנו אותי למחלקה שבה נותחתי שבוע קודם לכן. האחות ביצעה כמובן בדיקת מדדים ואולטרסאונד פנימי ע"מ לראות מה קורה ואם הכל בסדר. לאחר הבדיקה היא אמרה לי שהכל נראה תקין ושאין משהו חריג ואני אמורה לחכות בחזרה במיון להכנס לרופא ולקבל מכתב שחרור. לאחר כשלוש שעות המתנה נכנסתי לרופא נשים לאחר שהוא היה שקוע במחשב 2 דקות חרישיות הוא שאל אותי למה הגעתי וסיפרתי לו הכל וכו... הוא שאל כמה שאלות שקשורות לעניין ואז אמר לי להתכונן לבדיקה פנימית לראות אם ההתקן במקום, אפילו שלא ביקשתי לבדוק זאת וגם באולטרסאונד הראשון כבר ראו שהכל במקום ושהכל בסדר! והתוצאות היו כבר במחשב ככה שהוא יכל לראות/ראה את זה. הלכתי לאחורה התארגנתי ונשכבתי. הוא מגיע לבצע את הבדיקה ואז אני מגלה שבמקום לעשות אולטרסאונד פנימי הוא מתיישב מולי ובוחן את כל האזור ומכניס משהו עם היד מן פלסטיק כזה (לא ממש הצלחתי לזהות) הכניס את זה עמוק עד שזה ממש כאב לי ואז סיים ואמר שההתקן במקום. תודה רבה באמת. א. לא ביקשתי שתבדוק. ב. להבא תגיד לי שזה העניין ולא משהו שקשור לעצם הבעיה שבגינה הגעתי, ואז אני אחליט אם אני רוצה שמישהו יחטט לי שם. ג. לפי מה שידוע לי בדיקה של התקן לא הורמונלי לא מתבצע בצורה כזאת אלא ע"י אולטרסאונד פנימי בכלל ככה שהפנים שלו יותר לכיון המסך ולא לתוך האיבר מין שלי ממש. אני לאחר הבדיקה הזאת יצאתי ממש בפחי נפש והרגשתי שהוא פשוט עשה עלי סיבוב כדי לראות אותי ללא צורך שלא נדבר על זה שהוא היה ערבי ושפשוט נטל ממני את הגוף שלי ועשה בו מה שהוא רוצה ללא שהוא מיידע אותי ונותן לי את הזכות להחליט לגבי עצם הבדיקה שככה"נ לא נדרשת ולא קשורה לבעיה. אמממ אני לא רופאה ולכן אני לא יכולתי להגיד לו כלום באותו רגע ורק לאחר הבדיקה התחלתי לעבד את מה שקרה. אני ובעלי דיברנו על זה ביום יומיים שאחרי והחלטנו לגשת להנהלה של הדסה עין כרם אך עדיין אנחנו מתלבטים מה לעשות בעניין. האם יש כאן עוד נשים שחוו חוויה כזאת מרופאי נשים בבתי חולים בעיקר, (ששם התחושה שלא סופרים אותך ועושים מה שהם רוצים עם הגוף שלך) אשמח למענה בעניין.