תגידו לי אם הגננת מגזימה צדי וסתם מלחיצה הבן שלי בגן עירייה הוא בן 3 וחצי והיום היא מתקשרת להגיד לי שהילד לא יודע לגזור ולא לאחוז עיפרון כמו שצריך ולכן היא ממליצה לי לשלוח אותו לריפוי בעיסוק ושחבל על הזמן הוא לא עושה את זה טוב ..אמרתי לה תגידי לי את שומעת את עצמך הוא רק עכשיו התחיל שגרה של גן אחרי כל החגים והסגר והאמת שאני קניתי לו מלא יצירות חוץ מעיפרון ומספריים ..אמרתי לה שאני ממש לא מתכוונת להלחיץ את הילד עם גורמים חיצוניים ואני יתחיל לשבת איתו על זה ומה הלחץ הוא פאקינג בן 3 וחצי זה לא דבר מולד זה פשוט עניין של תרגול וזמן אני צודקת או לא?!?!

היא כמובן אמרה לי שזה אחרי כמה פעמים שהיא עקבה אחריו וניסתה להסביר לו

שטויות הילד ילמד במשך הזמן הגננות הסתומות האלה אוהבות לדחוף דברים שלא יאמן וואי איזה שטויות אמרו לי על הבנות לא מאמינה להם שבי איתו את בסבבה והכי חשוב ללא לחץ בכלל ככה בכייף שלכם לאט לאט הוא פיצי עדיין

אז זהו שאמי מביאה לו מורה פרטית לגיל הרך שתלמד אותו את הבסיס וגם צבעים כי הוא לא כל כך יודע את כל הצבעים..קיצר הרסה אותי

אני מורה על פי מה שלמדתי, הגננת יכולה להמליץ אבל רק אחרי חצי שנה שמופיע הבעיה המדוברת ורק אם היא ניסתה חצי שנה התערבות ולא הלך... בכל מקרה היא יכולה רק להמליץ אז בעיניי אל תלחצי ותקחי אותו רק אם לא תראי שיפור במשך תקופה של חצי שנה.

שאני מביאה**

אל תלחצי ממנה הכי חשוב לפי הנסיון שלי הוא ללמד להתקדם בכייף כל יום 20 דק ככה אבל בכייף תעשי מה שאת חושבת אמא מכירה ויודעת הכי טוב אל תתני לגננת להרוס לך

ובאמת שהוא ילד חכם עם קליטה מהירה..ממש ביאסה אותי

אין לך מה להתבאס, לכל ילד יש את הקצב שלו אבל בהחלט המקום שלנו (ובאחריותנו) כהורים זה לקדם את הילדים שלנו את המיומנויות השונות שעליהם לשלוט בהן. אפשר לקנות מספריים מפלסטיק ולהתחיל ללמד אותו אחיזה , להכין יחד איתו שרשראות כמו של סוכה או סתם לגזור פרצופים ממגזין כלשהו. משהו שיהיה מהנה ומלמד.

לא הבנתי במה זה גורע? למה את חושבת שזה לרעתו?

אז זהו שאיתי בבית הוא גוזר ולימדתי אותו לאחוז דווקא..היא לא אמרה על זה כלום

לירי כי הוא קטן עדיין ויש עוד זמן ללמוד ולתרגל בגן אז למה להלחיץ סתם ?

בסדר היא הגננת היא לא רואה הכל. אין מה להתרגש. קחי את זה לתשומת לבך ואל תתני לזה להשתלט עלייך.. היא יכולה להעיר ולהאיר ואת תעשי עם זה מה שבא לך בקצב של הבן שלך. כמורה, אני תמיד אומרת להורים של התלמידים שלי שאני יכולה להמליץ ולעדכן אבל בסופו של דבר הם מכירים את הילדים הכי טוב והם היחידים שיודעים מה טוב להם.

להביא מורה פרטי בגיל כזה זה נחמד כי זה כמו ״חוג״ אולי בשבילו אבל לא יהיה רע לבדוק גם אופציה של ריפוי ועיסוק דרך הקופה אין לך מה להלחץ מזה

אני לא הייתי מביאה מורה מבחוץ. בטח לא בשביל זה. אפשר להכין ערכות יצירה בבית ואפשר לתרגל את כל פעולות הכתיבה/ גזירה/ מחיקה / צביעה ושרטוט בבית דרך פעולות די פשוטות... זוהי כמובן דעתי האישית

היא בתור גננת חייבת להסב את תשומת ליבך זה אחריותה. נתקלתי במצבים שהגננת לא דיברה על קזיים והילד היום בכיתה ג לא מדבר 🤦‍♀️ עדיף שיגידו מאשר שיפחדו לומר..

קשיים*

זה טבעי שהוא לא ידע להחזיק מספריים בגיל שלוש לא כל הילדים יודעים להחזיק מספריים ועיפרון ולא כל הילדים בגיל הזה יודעים צבעים וזה לא משהו חריג כמובן שאת צריכה לעבוד איתו המון בבית אבל גם אם הוא יקבל ריפוי בעיסוק זה לא יכול להזיק לו לפעמים זה יותר טוב כי לנו את הכלים כמו של מישהי שלמדה את זה

הכלי היחיד שאולי חסר לנו זה אורך רוח. יש לנו ידיים ומוח ואלו שני הכלים היחידים שצריך כדי ללמד מיומנויות פשוטות כאלה. תני לו לגזור לידך את העלים של הפטרוזיליה כשאת מכינה סלט. תני לו למחוק קשקוש

תודה יקרות שלי❤

Hadare תשובתך נכונהה חלקית ברור שראשית צריך ידיים ומוח אבל אין לנו את כל הטכניקות

כמובן שלא צריך להילחץ מזה שילד בן שלוש לא מצליח לגזור ולאחוז בעיפרון אבל גם לא צריך להילחץ מריפוי בעיסוק זה לא דבר רע בעיניי

רוב הגננות והמורות ( לא מכלילה כמובן), אבל הרבה מהן רוצות לזרוק את העבודה שלהם על גורמים חיצוניים שלהן יהיה יותרנקל! בסופו של דבר, היא ממליצה, ואת אמא של הילד , את מכירה אותו ואני בטוחה שבתחושות שלך את יודעת הכי טוב. אבל תזכרי, אם יש בעיה ולו הכי קלה, עדיף לטפל בה מוקדם ולא לדחות אותה בטענה של :" מי היא בכלל, שלא תדבר על הילד שלי ככה". נכון שהרבה פעמים בתור אמהות לא כ"כ נעים לשמוע משו לא תקין אצל הילד ,אבל גם אם כן,לא קרה כלום. מטפלים וזהו זו דעתי ( מניסיון של 3 ילדים פגים, הגדול נולד בשבוע 26 וכמובן שלכלללל העולם היה מה לומר עליו)

כמורה וכאמא אני מאמינה שהמקום של ההורים הרבה יותר חזק ממקומה של המורה ללמד. חס וחלילה לא זורקת את האחריות על ההורים אלא ההבנה שילדים לומדים טוב יותר עם האנשים הקרובים אליהם ביותר.

ותאמיני לי שהילדים שלי מקבלים יחס אישי על כל דבר. אבל אין מה להשוות להורה.

ואין פה טענות כלפי הגננת. זה תפקידה ואמרה נכון לירי שעדיף שתאמר מאשר שתשמור בלב... אבל בסופו של דבר האחריות היא עלינו כהורים וממש לא על הגננות והמורים.