חמתי כל הזמן חופרת על בת. יש לה נכד יחיד ממני, אבל היא פשוט לא מפסיקה לחפור על זה. הבנתי שהיא רוצה בת כי אן לה בנות. אבל אולי די?! אני לא חושבת שהבן שלי פחות טוב מכל בת בעולם, הוא מתוק ממש ואני גם לא חושבת שאהבה של סבתא צריכה להיות תלויה במין של הנכד. היא אוהבת אותו והכל אבל תמיד חופרת על זה שהיא רוצה בת, על זה שהיא מקנא בנשים שיש להן בנות וכן. יש לי גם תחושה שכשגיסתי תהיה בהריון ויצא בת אז היחס בן הנכדים לא יהיה זהה. אך אני מפסיקה להתעצבן על הקטעים הלאה ??

תגידי לבעלך שיעיר לה על זה. שהוא יגיד שזה מפריע לו והוא יודע שזה מפריע גם לך שתפסיק עם זה

לחמותי אין בנות (2 בנים) והיא לא אוהבת בנות יש לה כבר 2 נכדים בנים ואחת בת בן אחד ממני ובן ובת מהבן השני שלה עכשיו אני בהריון עם בת והיא הל הזמן מתבאסת שזה לא עוד בן ברמה שהיא שונאת ורוד פפיונים וכו כל הזמן הערות על זה לא מתייחסים.. כל אחת והדפקה שלה !

זאת אמא של בעלך והוא צריך לדבר איתה ב4 עיניים. תבקשי ממנו שיעיר לה שההערות האלה סתם גורמות לתחושה לא נעימה ושהוא מבקש שהיא תפסיק ואין על זה ויכוח. ואם תראי שזה לא עוזר אז תעירי לה (ברוגע) גם את וככה היא תבין שזה לא לעניין להציק ככה. לפעמים אנחנו מפחדות לפגוע באמא של הבעל אבל הבעיה שברוב המקרים הן לא מפחדות לפגוע בנו.. פעם פעמיים תעירי לה ויהיה קצת לא נעים אבל הכעס יעבור והכל יהיה מצוין!

עדי - אך להעיר לה? יש לי תחושה שכל דבר שאני עושה היא בוחרת ישר להפגע. חוץ מזה שזה מציק שיש לי תחושה חזקה שאם יהיה לה בת היחס בן הנכדים יהיה שונה. אבל זאת כבר בעיה שלה ואן לי דרך לשלוט על זה

אז אל תעירי, תנסי לעקוץ כמו מה בנות זה יותר מתוק מבנים .. בקטע כזה ..

אני אגיד לך משהו שבטח אנשים כאן לא ממש יחבבו אבל תבחרי את מה שאת מרגישה וזה לגמרי בסדר🙂- אמא של בעלך תמיד תבחר להעלב ממך.. כי זה באיזשהו מקום נוח לה וזה עושה מצפון לבן שלה מה שמאוד מקרה אותה אליו מבחינתה. הקטע שיש לך לא מעט שנים לחיות איתה וחשוב להיות ברורה בקוים האדומים שלך ולפעמים גם אם היא תעלב עכשיו- היא תשכח אחר כך וזה ישתלם לך בעתיד. הקטע כאן זה לא האם יהיו עוד בנות בהמשך אלא הקטע שהיא מציקה לך שהיא ״רוצה״ בת.. לא ממקומה להציק על נושא שכזה ושתתעסק בעניינה שלה. בעבר הייתי מאד עדינה ושתקנית מול חמותי שלא פעם הטיחה בי אמירות קשוצ אבל נשארתי מאוד שקטה.. אחרי כמה שנים התחלתי לענות בנימוס (כי ככה אני.. מעדיפה שלא להרים את הקול) גם במחיר שהיא תעלב כי זה לא הגיוני שאני אעלב עד עמקי נשמתי בכל פעם מחדש מהאמירות שלה אבל ושאני לא אענה לה לעולם כדי שהיא חלילה לא תעלב. ממליצה לך לא לחשוש להעליב כי ככה היא פחות תתעסק איתך ויהיה לך קל יותר ופחות תסביכים בחיים איתה.