בן חודש וקצת, אחרי הסגר נלך למשפחה של בעלי לראשונה...איך נראה לכן שהתינוק יגיב? לא יפריע לו או שהוא יזהה שזה מקום חדש+אנשים חדשים? זה נושא אחד, נושא שני זה הקורונה- אני מתכוונת להגיד להם שלא כולם יכולים להרים אותו ובלי נשיקות..קורונה בכל זאת ויש שם הרבה אנשים בבית (החמים שלי 2גיסןת רווקות וגיסתי עם בעלה שגרים שם)זה בסדר ? פוחדת עליו ממש..וזה עוד בלי עוד אחים שמגעים עם הילדים והבני זוג לשבת.. איך להגיד את זה בצורה עדינה? אני חושבת לפנות לחמתי ולהגיד לה בעדינות שלא תתן לכולם להרים אותו ושסוג של תעזור לי ל״השגיח״ שאף אחד לא מתקרב...נטו בגלל המגפה.. בעלה של גיסתי נהג מונית ובכלל הגיסות שלי עובדןת במקומות הומי אדם וכל היום בתחבורה ציבורית..ומנגד חמתי רק בבית וחמי עובד במשרד לבד ועם רכב..קיצור מקוו שהבנתם את התמונה הכללית תגידו מה חושבןת..תודה!!

אני חושבת שהייתי בוחרת זמן ללכת רק לחמך וחמותך לבד

שתגידי לחמתך עם היא מבינה ענין כמובן

זה באמת שיקול אם בכלל ללכת... ואם כן ברור לדבר עם חמותך...

יותר מידי אנשים לא הייתי הולכת

הבעיה שבעלי ממש דורש שנלך כדי שגם הם יראו את הילד...הוא מתבאס כי אנחנו רק אצל המשפחה שלי מאז הלידה ובדיוק התחיל הסגר ..אז אמרנו שנלך אחרי החגים וזה יוצא שיהיה בן חודש וזה לשבת..אני לא יכולה להגיד לו לא כי הוא יגיד לי למה המשפחה שלי כן:/למרות שראה שהרחקתי גם מ2 אחים שלי ספציפית -אחת יש לה שכנה שנכנסה לבידוד ולא לקחתי סיכון ואחי השני היה מצונן אז גם הרחקתי והם הכי מבינים בעולם לא התקרבו וכשהיו בבית היו עם מסכןת ובמרחק ממש ממני ומהילד..אצלם זה פשוט לא יהיה ככה אבל אני יודעת שבעלי יגיד לי מה מתי נלך כשיהיה בן חצי שנה...כאילו הפחד שלי על הילד אבל אני לא רוצה גם לריב עם בעלי ולא יודעת מה לעשות....אני פשוט אבהיר לו שאפילו אחים שלי הבינו ולא נגעו וכשנגיע למשפחה שלו לא כולם יוכלו לגעת בו....מקווה שיבין...