נמאס לי מבעלי אנחנו נשואים שנה.. רוב השנה הוא לא עבד כל פעם שהתחיל לעבוד בעבודה אחרי שבוע גג מפטרים אותו.. בחודשיים האחרונים פיטרו אותו מ7 עבודות..היום היה צריך להתחיל עוד עבודה ופשוט לא קם ולא רוצה ללכת כי זה הרבה שעות (9שעות כן?!)אנחנו עם ילד בן חודשיים אין לנו איך לקנות לו אוכל אין לנו איך לקנות לנו אוכל לבית לא לשלם שכירות ומיסים ארנונה, ושלא נדבר עליי שלא קניתי תחתונים או חזיות כבר שנה וחצי אפילו בגדי היריון לא היה לי, כל הבגדים שיש לי כבר אצלי מעל שנה וכבר נהרסו ואין לי מה ללבוש.. מה אני יכולה לעשות איתווו??

וחשוב לציין שלפני שהתחתנו היה בן אדם רציני עם עבודה מסודרת, שירת בגבעתי,בקיצור ממש גבר רציני לא מבינה מה קרה לו מאז החתונה

חשוב לציין שההורים שלי קנו לי ריהוט לבית ואת כל הדברים של התינוק והם בעצמם כבר בחובות בגללי לא יכולים לעזור יותר, ואמא שלו לא נותנת לנו שקל, אפילו בלידה לא טרחה לקנות לי מתנה פשוט הביאה מגבת כמו אישה זרה

בבקשה תעזרו לי אני כבר מאבדת את זה!!

אני אישית הייתי עםה ממנו ....הוא אמור לדאוג לו לאישה לילד ...תציבי עובדות

הייתי עושה לו שיחה רצינית ומאפסת אותו אחת ולתמיד. כנראה קיבל שוק שהוא לא רווק יותר ויש לו ילד .. תעלי הכל בצורה נעימה שלא יתקפל ולא ירצה לשמוע(אמת כואב לפעמים).. הוא חייב להתאפס על עצמו יש לו אחריות להאכיל את הילד שלו זה לא צחוק.. אני בטוחה שתמצאי את הדרך ⁦♥️⁩

ווואווו מזעזעעע מה הוא חושב לעצמו שהוא נער בן 17 זה כבר לא צחוק הוא הגבר בבית ומחויב לדאוג לכם לדברים הבסיסיים מציעה לך לעשות צעד קיצוני שיעורר את הבנאדם על החיים שלו ולארוז תחפצים שלך ולעבור לאמא שלך לחזור רק בתנאי שמוצא עבודה יציבה ומגלה רצינות ואחריות !!!!!!

אל תתפשרי על מה שמגיע לך ולילד שלך! את לא זבל שלו והוא יתאמץ בשביל לפרנס אתכם בכבוד כי את לא מסכנה והוא לא מצא אותך ברחוב בשביל להעניק לך חיים כאלה

תחשבי כמה קשה זה שמעיפים אותך מ7 מקומות עבודה בתקופה כל כך קצרה , בטוחה שבהתחלה הוא לא תכנן שיעיפו אותו מעבודת ובטח שלא תכנן שלא יצליח להאכיל את הילד שלו ויכול להיות שאם הדחיות באו גם הזלזול ובחוסר חשק והרצון להצליח ולהתקדם . אני חושבת שאת צריכה לעזור לו לצאת מזה ולהרים אותו את גם כותבת שהיה בחור מוצלח ויכול להיות שנמצא באיזשהו דיכאון ... אולי אפילו צריך כדורים נגד דיכאון או טיפול ( שברור לי שטיפול זה כללית קשה אני גם לא מבינה בזה ולא יודעת אם יש אופציות שהן בחינם) לחיות עם אדם דיכאוני זה מאוד קשה, ובטח ובטח אם אתם בשלב כל כך משמעותי בחיים וקשה לצאת מדכאון - זה ממש מחלה !!! אני ממש חוששת שתצטרכי מעבר ללנסות להרים אותו למצוא פתרון כלכלי אולי לעבוד גם כמה שעות ביום ולמצוא מי שישמור על הילד . שוב , זה תקופה קשה , אולי את לא מסוגלת להתמודד וצריכה לקום וללכת... מאחלת לכם הצלחה ובריאות ומלא כוחות .

תודה בנות

אני באמת מנסה להציב עובדות וזה לא עוזר אם לא אני הוא גם לא היה הולך לכל העבודות שהלך וכל פעם שמפטרים אותו בא אליי שזה ״לא אשמתו והוא באמת לא עשה כלום״ אני כל יום על הבוקר הולכת לאמא שלי וחוזרת בערב לא מנקה ולא מכינה לו לאכול ועדיין לא עוזר במשהו

אני אישית באופי שלי לא הייתי יכולה להסתדר עם בנאדם כזה אפילו שניה. הוא נשמע בן אדם פרזיט, חושב שהוא ילד בן 8 שעדיין לא הבין שיש לו בית לפרנס, אישה לפנק וילד להאכיל.. איך הוא מרשה לעצמו להגיע למצב שהוא מפוטר ב7 עבודות בחודשיים ועוד להגיד לך שזה לא בגללו?? לא סתם מפטרים אותו... זה אפילו נשמע שאולי הוא עושה את זה בכוונה מסיבה מסויימת. אולי עבר עליו משהו? משהו קרה לו שהוא ישתנה ככה? תנסי להבין ממתי השינוי הזה התחיל, ממה זה נובע.. אבל את חייבת לגרום לו להתעורר על עצמו מאחר ומגיע לך ולילד שלך את הטוב ביותר!

סיפור חייי מבינה לליבך!!! אני כבר הרמתי ידיים

הוא פשוט גדל עם אמא שלא נותנת לו כלום ושום דבר, כשהגענו הביתה גילתי עד כמה הגרביים והתחתונים שלו בלויים, ושיש לו בקושי 5 חולצות וגם הן ישנות, גם כשעבד לפני החתונה גילתי לפני חצי שנה שהכל הלך לאמא שלו ( והיא עושה 10 בחודש ולא מוציאה שקל רק מוציאים עליה) אז כנראה משם לקח את הדוגמא. לא הייתה מכינה לו אוכל ולא מנקה ולא קונה לו שום דבר

אז כל הצעדים האלה של לקום ולצאת מהבית לא עוזרים כי הוא רגיל לא לקבל אוכל ונקיונות במשך היום . אני חושבת שבשביל תחילת החיים להתמודד עם דברים כאלה זה נורא , לא מגיע לך. שלא תכנסי גם את לדיכאון. אם יש לך אופציה תעברי להורים שלך ... תדאגי לך ולילד. תנסי לעמוד על הרגליים.

אני חייבת לחלוק עלכן בנות ולציין שלקום וללכת ולפרק בית זה הכי קל. יש כ''כ הרבה פתרונות ונסיונות שצריך לעשות, כמובן שצריך מאמץ משני הצדדים. אנונימית אני מציע לך באמת מעבר לשיחת איפוס גם את עם כל הקושי והחוסר רצון להיות נוכחת בבית, לבשל לו(גם כשלא מגיע), לנקות, לכבס.. הגבר שלך יראה את זה הוא יבין כמה טוב לו בבית וכמה הוא רוצה לעשות למען ולהשקיע.. להראות לו למה לא לחזור אחורה למה שהיה אצל אמא שלו.. זה קשה ומצריך המון השקעה.. ואני מאמינה שזה יגרום לבעלך להתעלות על עצמו ולהזיז עניינים.. חכמת נשים בנתה ביתה .. לא סתם אומרים זאת

לקום ולצאת למהלך היום כמו שכתבת ( הצעדים שהתכוונתי )

אני לא חושבת שיש מה לפרק פה בית, הוא לא בן אדם רע שצריך להתרחק ממנו. נשמע שהוא צריך עזרה. את צריכה לגרום לו להבין שהוא צריך עזרה כי בנאדם שלא מבין שהוא צריך עזרה לא יעזור כמה יתנו לו זה לא עוזר, השלב הראשון הוא שאת לגמרי לו להבין שלא טוב לו והוא לא במצב תקין. משם תשלחי אותו לטיפול ויכולים להיות לך חיי נישואים מאושרים. אין עניין לפרק

אנונימי תראי גם אני כתבתי שהיא חייבת לעזור לו אבל היא טוענת שכלום לא עוזר וזה ככה כבר שנה , לילד שלה אין מה לאכול הלוואי שזה יכול להיגמר לא בפעולות קיצוניות כמו לפרק משפחה אבל אולי שתצא להורים לתקופה שיעזרו עם הילד אולי היא תצא קצת לעבוד להתאושש ... גם למשפחה כבר ממש קשה לעזור להם בכסף.

הדס אני שנה עושה בשבילו הכל מעל ומעבר ולי לא מגיע כלום זה כבר נמאס שהוא כל הזמן מקבל ממני הכל את החיים שלי אני נותנת לו ואני מקבלת חרא סליחה על הביטוי

אני לא כל כך חושבת שלצאת להורים שלי יעזור.. ניסתי את זה לפני בערך 8 חודשים- הוא לא עבד פשוט העיפו אותו מהדירה שלנו והוא הצטרף אליי גרנו אצל ההורים שלי כמה חודשים עד ששכרנו את הבית של עכשיו ככה שחוץ מלאבד את הבית לא יצא מזה כלופ

אז מאמי שלי הבנאדם בדיכאון רציני שחייב טיפול חיצוני שיעזור בנושא הזה.. יש מצב שהוא נלחץ מכל המצב בשנה האחרונה. גם חתונה גם בית גם ילד הכל בבום והוא משותק.. זה קורה למלא גברים לצערנו..

בסופו של דבר רק את תדעי מה לעשות. אני חושבת שאת לא צריכה לסבול בגלל חינוך לקוי שהוא קיבל מאמא שלו. אני בטוחה שכשדימיינת איך החיים שלך ייראו- זה לא היה דומה למה שהם היום. כרגע את צריכה להתחשבן רק לך ולבן שלך קודם כל- ורק אחר כך לבעלך. ברור שלא למהר לפרק משפחה כי זה באמת הכי קל, אבל הוא חייב להתעורר על עצמו.. והוא יתעורר על עצמו רק אחרי שהוא יקבל "כאפה" מהחיים.. וה"כאפה" הזו לאא צריכה להיות על חשבונכם!

נראה כאילו עובר אליו משו. תנסי לדבר איתו בעדינות תראי לו שאת בצד שלו תגרמי לו להסתכל על העתיד שלכם כמשפחה . בחיים לא הייתי מפרקת בית על דבר כזה!

מכירה את מה שאת מתארת מקרוב, לצערי. אני כבר 3 שנים וחצי איתו, בשלבי פירוק הנישואים. כרגע חזרתי להורים שלי שקצת יעזרו לי להשתקם עד שיתאפשר לי לעזוב.

גם לדעתי אין מה לפרק אלא אם לא טוב לכם באופן אישי אבל נשמע שהוא פשוט בדיכאון ותחשבי איך זה שאשה בדיכאון בעלה יגיד לה את לא עושה כלום אני אעזוב אותך?? זה נזמע נורא! אלא אם את רוצה לפרק בגלל משהו אחר אבל לא נראה לי שיש לך מה להציב אולטימטום בחיים משותפים אתם צריכים לעשות תכנית זוגית ומשפחתית איך מתקדמים מכאן כמה כסף אתם רוצים להרוויח בחודש וכמה מוציאים וכו' אם רק בעלי עובד ואני לא זה עדיין הכסף של ש

שנינו ולשנינו יש החלטות בנוגע לכך תעשו את התהליך ביחד בתור משפחה אני שלחתי את בעלי למאמנת לראיונות שעזרה לו מאד כי הוא חיפש עבודה במשך שנה שלמה!! רק אני עבדתי ... והנה עכשיו ברוך השם מי זוכר בכלל, עובד בעבודה טובה מאד ואני בחופשת לידה לא עובדת הכל טוב כל עוד אתם ביחד בתהליכים של החיים

היי, קודם כל, תפני לארגון "אפרת". שנית כל, 9 שעות זה סבבה לגמרי בנוגע לעבודות האם יש לו מקצוע? הוא יכול לנסות במוקדים טלפונים של כללית/סלקום/מכבי..מלא מגייסים. יש גם באתר מאקו כתוב על משרות חדשות אני יודעת שב"כתר" גם חיפשו עובדים ובסלקןם. אבל שאלת השאלות היא אם יש לו בכלל מקצוע? במה הוא עבד לפני הילד?

כתבו לך פה שכדאי ללכת לטיפול אז רק שתדעי שאפשר לקבל טיפול פסיכולוגי חינם מקופת חולים, את יכולה לברר אצל רופא משפחה איך מגיעים, אולי באמת צריך כדורים או תהליך בשביל לצאת מהמצב שלו. הצעה אחרת שנראית לי מאתגרת מאד אבל אולי תתאים לכם, תנסי למצוא עבודה לעצמך ושהוא יבוא איתך ויהיה עם התינוק, ככה לא תצטרכי לעזוב את התינוק ולהוציא על זה עוד כסף וגם הוא ילמד לקחת אחריות בשביל המשפחה. זה יכול להיות ממש קשה, לא יודעת אם אני הייתי עושה את זה, אבל זאת המשפחה שלך ואם זה חשוב לך אולי ההצעה הזאת תעזור

אני חושבת שפשוט צריך לעזור לו.נראה שנמצא כנראה בדיכאון .ואם זה המצב אז הוא לא אשם באיך שמתנהל .כדאי שתלכו לקבל טיפול דרך קופת החולים זה עניין של כדורים.זה לא דבר נורא.הרבה אנשים סובלים מדיכאון ונעזרים . בעזרת ה' יהיה בסדר.את רק צריכה לעזור לו לצאת מזה . שולחת חיבוק🙏

כמובן שאם הוא מוכן לקבל טיפול זה הדבר הכי טוב ושווה לנסות