חייבת לבדוק אם רק אני כזו ואני באמת מנסה לשחרר אבל מרגיש לי מוקדם מידי ואשמח לעצות יש לי שתי בנות אחת בת שנה ו9 ואחת בת 3 הן ישנות איתי בלינה משותפת שניהן מהרגע שנולדו יש לנו מיטה ענקית אז יש מקום לפעמים בעלי ישן איתנו ולפעמים לא כי הוא נרדם המון בספה (לא פוגע לי ולו ביחסים ולא בחיי המין אז אל תשאלו לגבי זה😅🤣 וכן זה בסדר מבחינתו) בקיצור יש להן מיטה והכל אבל הן בחיים לא ישנו במיטות שלהם בתכלס אם הייתי מתאמצת מספיק הן היו מתרגלות למיטות שלהם אבל באיזשהו מקום קשה לי לשחרר אוהבת ממש לישון איתן ןגם הן אוהבות הן מרגישות בטוחות ומחבקות בלילה בשינה ושמות ראש על הכרית שלי וכאילו כואב לי לשחרר שישנו בחדר משלהם מרגיש לי כזה שהן עוד התינוקות שלי ויום אחד גם ככה הם לא ירצו לישון איתי אבל עד שזה לא יבוא מהם לא עושה באמת משהו כדי לשנות את זה השאלה שלי היא כזאת האם זה משהו שהוא לא תקין שאני עושה ? זה פוגע איכשהו בהן ? כי אני באמת עושה את זה בתמימות ובכוונה טובה של המון אהבה אשמח שלא תשפטו ובאמת תתנו חוות דעת מניסיונכן

בנות איך נראית שגרת ערב אצלכן עם ילד/ה בן/ת שנתיים? מקלחת, ארוחת ערב, שינה... וכו׳