אני מרגישה שאני הולכת לאבד את שפיות דעתיי אין לי כוחות יותר. כבר 3 ימים שאני לא ישנה לא בלילה ואולי שעה ביום. נמאס לי לראות את בעלי ישן ולא מזיז לו שהיא בוכה לי כל הלילה ושהוא אומר לי תביאי אותה ולכי לישון אז הוא שם אותה בעגלה ומתפנה לעיסוקים שלו והיא ממשיכה לבכות ולבכות.. תמיד ידעתי שזה יהיה קשה אחרי הלידה במיוחד בגלל שאמא שלי לא תהיה פה כדי לעזור לי היא נפטרה לפני 3 שנים ואין יום שאני ךא חושבת עלייה. כן יש לי דיכאון אחרי לידה ואין לי איך לקבל טיפול כי בעלי אומר שזה יעבור ואבא שלי חוץ מלצעוק עליי להתאפס על עצמי לא עושה כלום, אחיות שלי מנסות לתמוך אבל מצד שני אומרות שזה יעבור. אני לא מצליחה להתמודד יותר. מרגישה שעשיתי טעות להביא ילדה בגיל 21 שאין לי כלים להתמודד עם שום דבר שגם ככה אני יודעת שקשה לי לקחת אחריות, שאם קצת קשה לי אז אני מוותרת. והיא בוכה וכןאב לי תמיד הייתי רגישה. נגמרו לי הכוחות.. מצטערת הייתי חייבת לפרוק...

אהובה זה שבעלך ואבא שלך לא מבינים אותך לא צריך למנוע ממך לקבל טיפול ! תפני לאחיות בטיפת חלב או לרופא משפחה / נשים שלך ותספרי על המצב שלך הם ידאגו להפנות אותך לגורמים הרלוונטיים ואני בטוחה שיקל עליך לקבל עזרה נפשית להתמודד❤️ חוץ מזה את נשמעת לי אלופה וחזקה וכל הכבוד לך שולחת חיבוק ענק מקווה שבקרוב הבכי בלילה ירגע ותוכלי לחזור לעצמך לאט לאט

את אכן מאוד צעירה, אבל זו לאו דווקא טעות. התחושה הקשה היא כנראה בין היתר בגלל התסכול והקושי שלך. דבר ראשון, לפני לטיפת חלב לאחות שלך והיא תדע איך לעזור. גם יש להן ביקורים בבית וגם יפנו לאנשי מקצוע במידת הצורך, את לא לבד! דבר שני אם את מרגישה שאין לך את הכלים את יכולה לקחת ליווי מקצועי של מדריכת הורים לצורך ההתחלה . מדריכה טובה תהווה עבורך גם מישהי להיאחז ולהיתמך בה רגשית וגם תיתן לך כלים מקצועיים. יש לי מישהי נפלאה להמליץ לך . לגבי בעלך תקחי אותו לשיחה ותגידי שדיכאון לא עובר לבד ואף יכול להחריף, שאת זקוקה לתמיכה שלו כי את מרגישה לבד ותעשו תיאום ציפיות כללי על אופן ההתנהלות עם הילדה לפחות בלילות. בהצלחה יקירה אנחנו פה בשבילך.

תפני*

ועוד דבר אני אמנם לא יודעת מה מצבך הכלכלי אבל יש המון מפגשי נשים עם ילדים וחוגים שכאלה

אוף נשלח לי בטעות... התכוונתי להגיד שתצאי החוצה. אל תחששי או תפחדי מההתמודדות בחוץ, את עדיין אמא עם אינסטינקטים ובדרך כלל התינוקות שלנו הרבה יותר נינוחים בחוץ חחח גם במעגל אמהות שכזה תוכלי לפרוק ולהיתמך, לקבל ידע וכלים להתמודדויות וגם לראות כי כולן באותה סירה. שווה לחפש באזור מגורייך

מבינה לליבך. מחזקת את כל מה שמאיה אמרה. כל התסכול שאת מרגישה הוא טבעי לגמריי. והגעגוע לאמא בטוח רק מגביר... תזכרי תמיד שזו תקופה וגם היא תחלוף. תנסי לזכור את הדברים הטובים בחיים שלך ולהיאחז בהם. כל דבר הוא בר פיתרון. בהצלחה מהממת❤

את חייבת לישון!! ברגע שהיא נרדמת את הולכת לישון גם!! ממש עוזבת הכל וישנה איתה

נשמה כל כך קשה.. כמה זמן את אחרי לידה? קודם כל אל תתייחסי לאבא שלך הוא פשוט לא מבין מזה אישה אחרי לידה... הוא צריל להתאפס על עצמו. ככה זה גברים מה נעשה. לגבי בעלך את חייבת להסביר לו שהוא לוקח אץ הילדה אם הוא לא ירגיע אותה את בעצמך לא רגועה. מכירה אתזה מקרוב שאני רוצה לישון ושמעת את התינוק בוכה ישר קמה הלב לא נותן להמשיך לישון.. אפילו שבעלי מתאמץ להרגיע לפעמים רק אנחנו מבינות את התינוק. אבל אם בעלך עושה סידורים אחרים אז כן צריל להגיד לו מה ואיך לעשות כדי שהיא לא תיבכה. ולגבי האחיות שלך. תנסי ממש לבקש עזרה שיבואו יוציאו אותה שתוכלי לנוח. הכל עובר בחיים השאלה איך? נכון הילדה תגדל ובתקופה הזו כם תעבור אבל מה ישאר לנפש שלך אם היא לא תטופל? להגיד הכל עובר ממש לא פיתרון. כמו שבנות אמרו חל כדי לטיפת חלב תבקשי עזרה. אין לי ספק שימצאו דרכים לעזור לך. אפשר גם דרך הקופה.שולחצ חל חיבוקים ונשיקות את אמא לביאה ויש בתוכך את כל הכוחות הם נמצאים שם רק את צריכה עזרה שיראו לך אתזה ותשחררי את כל הכאב והקושי.

לכי לרופא משפחה ותבקשי טיפול

אני חודש וחצמ אחרי לידה ואחיות שלי לא יכולות כי כל אחת מהן בדיוק ילדה גם

תודה בנות

הלכתי לרופאת נשים. בהתחלה היה בסדר הרגשתי סבבה הייתה לי לידה ראשונה מהממת באמת זה פתאום בא בשבועיים האחרונים שבעלי נמצא כל היום בעבודה והילדה עם גזים כל היום