בנות שגרות אצל ההורים יש לי שאלה.. זה מביך אתכם שאתם גרים אצל ההורים עם הבעל והילד/ילדים? בעלי ואני גרים אצל ההורים שלי שנה ומשהו, וזה פשוט כל כך מבייש אותי כששואלים אותי איפה אני גרה אני ממש מגמגמת מבושה. ממש ממש כאילו נכשלתי בחיים. וזה לא שאנחנו כאלה תפרנים פשוט רוצים לזרז את הקניה של הבית, יש לנו כרגע חסכון של 200 אלף. בעלי מרוויח 18 (שהמס אוכל ממנו נתח יפה), אני עצמאית בגדול מרוויחה לא רע בשגרה רק שעכשיו בקורונה מובטלת, וגם סטודנטית תוך כדי. אנחנו יכולים לשכור דירה ולעמוד בזה אבל אין מצב שנצליח להתקדם בחסכון לבית יותר מדי. אנחנו גרים במרכז ודירות מתחילות ב4 אלף. אני כל כך מבואסת מהנקודה הזאת בחיים אבל מרגיש לי כל כך מטופש לעזוב עכשיו 😢 מה הייתן עושות?

אני גרה אצל ההוריםעם בעלי ותינוק בדרך וממש לא מתביישת !! אנחנו חוסכים וזה לא לכל החיים יודעים שזה ייגמר עוד שנה ופעד שנחסוך ונוכל להרשות לעצמהו לקנות דירה. ממש לא מבייש ... פשוט הבאסה קאין פרטיות וכבר בא לי שנעבור אבל זה משהו שיחלוף

אני גרה אצל ההורים עם 2 ילדים וכלבה :) האומנם לזמן קצוב כי קנינו דירה אבל כל כך מרתיח אותי שזה המצב במדינה שלנו בשביל לקנות דירה ולחסוך

לא מביך בכלל!!! אתם עושים בשכל לצערי היום אין דרך אחרת להגיע לדירה

האמת שזה נפל עליי כי היום פגשתי אמא של חברה מהעבר הרחוק.. והיא שאלה איפה אני גרה וסיפרתי לה שאצל ההורים. היא כל כך נדהמה והייתה בשוק שזה הביך אותי ברמות. הבנתי כמה שזה הזוי כנראה

ממש לא מביך בזכות זה שגרנו אצל ההורים הצלחנו לקנות דירה במרכז המצב היום לא שפוט הסטנדרט לקבל משכנתא בשמיים וטוב שיש את האופציה הזו לגור תקופה ולחסוך את השכירות כי מי שנכנס למעגל השכירות קשה מאוד לצאת ממנה ולקנות אם בכלל...לא פשוט ואין כמו הפינה שלך אבל בדרך למטרה יש קשיים ועוברים את זה :)